כתמים בשטיח בגדרה

בדירות ותיקות בגדרה אנחנו פוגשים הרבה פעמים שטיח שליווה את המשפחה שנים ארוכות, עם שכבות של כתמים: כמה טבעות קפה, אזור כהה מתחת לשולחן, ועוד משהו שאף אחד כבר לא זוכר מה היה. במצב כזה אנחנו מתחילים בניקוי של השטיח כולו, כי חלק גדול מהכהות הוא לכלוך כללי ולא כתם מסוים. רק אחר כך מטפלים נקודתית במה שנשאר. בשטיח ישן חשוב לבדוק גם את הגב: לטקס שהתפורר או גב שהתקשה מגבילים את כמות המים שאפשר להכניס, ואת זה נבדוק לפני שמתחילים. נאמר לכם גם אם יש כתם שעדיף לא לגעת בו, כי הסיכון לפגיעה בצבע גבוה מהתועלת. בשטיח ותיק שאתם אוהבים, ההחלטה הזו חשובה לא פחות מהניקוי עצמו.

מה שתעשו בדקה הראשונה חשוב יותר מכל חומר שתקנו אחר כך. המטרה היא להוציא כמה שיותר נוזל לפני שהוא יורד לגב השטיח.

• ספיגה, לא שפשוף. הניחו מגבת נייר או בד לבן ויבש על הכתם ולחצו בכף היד. החליפו לאזור יבש בכל פעם.
• מהשוליים פנימה. עבודה מהמרכז החוצה מרחיבה את הכתם.
• מוצקים קודם. שאריות של אוכל, בוץ או שוקולד מרימים בכפית או בסכין לא חדה, לפני כל נוזל.
• מים קרים בלבד. כמה טיפות של מים קרים ושוב ספיגה. מים חמים מקבעים כתמים של חלבון וסוכר.

אחרי זה עצרו. אל תוסיפו חומרי ניקוי מהארון, ואל תכסו את המקום בשטיחון או ברהיט. אם הכתם עדיין נראה, צלמו אותו ושלחו לנו בוואטסאפ, ונאמר אם כדאי לחכות לטיפול.

אם השטיח עשוי צמר או שהוא שטיח יד, היו זהירים במיוחד עם כמות המים, גם כשהם קרים. צמר סופג מהר, ומים רבים עלולים להוציא צבע מהשטיח עצמו.

יין אדום הוא כתם של צבע טבעי וחומצה, והוא נספג מהר במיוחד בצמר ובכותנה. בשטיח סינתטי מפוליפרופילן יש לו פחות אחיזה, ולכן שם הסיכויים טובים יותר.

מה עושים מיד: ספיגה במגבת לבנה, קצת מים קרים, ושוב ספיגה. אל תשפכו מלח על הכתם. המלח אמנם סופג, אבל הוא משאיר שאריות גבישיות בסיב ולא עוזר עם הצבע. גם יין לבן על יין אדום לא מנטרל אותו, רק מוסיף נוזל.

בטיפול שלנו אנחנו מתחילים בבדיקת צבע של השטיח בנקודה נסתרת, ואז עובדים עם תכשיר שמתאים לסוג הסיב ועם שאיבה חזקה שמושכת את היין מהגב. כתם טרי לרוב יוצא כמעט לגמרי. כתם שעבר עליו זמן וחומרים שונים עלול להשאיר הצללה ורודה. מדריך מפורט לרגעים הראשונים נמצא במדריך להוצאת כתם יין משטיח.

אם היין נשפך על שטיח בהיר מצמר, צלמו מיד ושלחו לנו. בשטיחים כאלה כל שעה משנה.

בוץ הוא אחד הכתמים הבודדים שבהם הכלל הפוך: לא נוגעים בו כשהוא רטוב. בוץ רטוב שמשפשפים נמרח ונדחף לעומק, ואילו בוץ יבש מתפורר ויוצא ברובו בשאיבה.

הדרך הנכונה היא לחכות שיתייבש לגמרי, לפורר בעדינות עם האצבעות או עם מברשת רכה, ולשאוב היטב. רק אחרי זה מטפלים בצבע שנשאר. אדמה אדמדמה, כמו חמרה, משאירה לפעמים גוון כתום שדורש טיפול נוסף.

בחורף אנחנו רואים הרבה שטיחים שהאזור ליד הכניסה או ליד דלת המרפסת כהה יותר משאר השטיח. זה לא כתם אחד אלא הצטברות של חול ואדמה שנכנסו לגב. חול כזה גם שוחק את הסיבים בכל צעד. ניקוי מלא של השטיח בשיטת ניקוי שטיחים בבית מוציא את רוב ההצטברות הזו.

אם הבוץ הגיע לשטיח צמר בהיר, גם אחרי שהוא התייבש כדאי לפורר אותו בזהירות רבה, כי גרגירי אדמה חדים שוחקים את הסיבים.

צמר הוא סיב שסופג מהר ומשחרר לאט. זה טוב לעמידות של השטיח, אבל פחות טוב כשנשפך עליו יין. בנוסף, בשטיחי יד ובשטיחים פרסיים הצבעים לא תמיד יציבים, ובמיוחד צבעים צמחיים ישנים, והם עלולים לזלוג כשמרטיבים את השטיח.

לכן בשטיחים כאלה אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת יציבות צבע בכמה צבעים שונים של השטיח, לא רק באחד.
• שיטת ניקוי בלחות נמוכה, עם תכשירים שמתאימים לצמר.
• טיפול נקודתי זהיר בכתם, בלי להרטיב אזור גדול.
• תשומת לב לפרנזים, שעשויים לרוב מכותנה ומצהיבים בקלות.

אם בבדיקה הצבע מתחיל לזלוג, נגיד לכם את זה ולא נמשיך בטיפול בבית. מידע נוסף נמצא בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים ובעמוד על שטיחי צמר.

כתם טרי בשטיח צמר מגיב טוב יותר מכתם ישן, ולכן בשטיח יקר כדאי לפנות אלינו מהר ולא לנסות קודם בעצמכם.