שאיבת מים משטיח בגדרה

בדירות ישנות החדרים קטנים, החלונות לא תמיד מול חלון אחר, ובחדרים פנימיים יש לפעמים רק חלון קטן לחדר מדרגות או למרפסת סגורה. בחדר כזה שטיח רטוב מתייבש לאט, גם אחרי שאיבה טובה.

בגדרה, אם השטיח נמצא בחדר כזה, אנחנו מציעים לעשות את הייבוש בחדר אחר: אחרי השאיבה השטיח קל מספיק להעברה לסלון או למרפסת. אם אי אפשר להזיז אותו, מאוורר שמכוון אליו ודלת פתוחה כל הזמן עושים הבדל גדול.

שימו לב גם לאריחים. בדירות ישנות יש לפעמים אריחים עם מרווחים רחבים שסופגים מים. אם הרצפה מתחת לשטיח נשארת כהה, תנו לה להתייבש לפני שמחזירים את השטיח.

יש כמה צעדים פשוטים שאפשר לעשות כבר עכשיו, והם משפרים מאוד את התוצאה של השאיבה:

• עצרו את מקור המים: ברז ראשי, ברז של מכונת הכביסה, או ניתוק המזגן.
• אם המים הגיעו לשקעים, לכבלים או למפצל על הרצפה, נתקו את החשמל באזור ואל תיכנסו לשלולית.
• הוציאו מהשטיח רהיטים קלים, ספרים, צעצועים וכל דבר מנייר או מקרטון שסופג מים.
• מתחת לרגליים של רהיטים כבדים שאי אפשר להזיז, שימו ריבועי נייר כסף או מכסים מפלסטיק, כדי שהצבע של הרגל או חלודה לא יעברו לשטיח.
• אל תדרכו על האזור הרטוב יותר מהנדרש. כל צעד דוחף את המים עמוק יותר.

ואל תשפכו על השטיח חומרי ניקוי או בושם. בשלב הזה הם רק מוסיפים חומר שצריך לשאוב החוצה.

לחיצה במגבות היא צעד ראשון טוב, ושואב רטוב ביתי מוציא כמות לא מבוטלת של מים מפני השטח. הבעיה היא העומק. מגבת סופגת את מה שעולה אליה כשלוחצים, ושואב ביתי יונק בעיקר את השכבה העליונה. הבסיס של השטיח, והמים שנכלאו בינו לבין הרצפה, נשארים כמעט כמו שהיו.

זה ההבדל שאתם מרגישים יום אחרי: השטיח נראה יבש למגע, אבל כשמרימים פינה, הגב קר ורטוב והרצפה מתחתיו מבריקה. שטיח במצב כזה ממשיך לשחרר לחות לאט, ושם מתחיל הריח.

אז אם כבר ספגתם ושאבתם, מצוין, אל תפסיקו. רק דעו שבשטיח שספג הרבה מים, שאיבה במכונה חזקה מוציאה ממנו כמות שמגבות לא יגיעו אליה, וזה מה שמקצר בפועל את זמן הייבוש.

יש מצבים שבהם התשובה הכנה היא לוותר על השטיח, ואנחנו מעדיפים להגיד את זה בהתחלה ולא אחרי שילמתם על שאיבה. המצב הברור ביותר הוא מים שחורים: גלישה מאסלה, סתימה בקו הביוב שהציפה את הדירה, או מי שיטפון שנכנסו מהרחוב ועברו דרך אדמה ופסולת.

מים כאלה נושאים איתם חיידקים ולכלוך שנכנסים לבסיס ולריפוד, ושום ניקוי בבית לא מחזיר את השטיח למצב שבו נעים להניח עליו תינוק או לשבת עליו. גם מים אפורים ממכונת כביסה, אם עמדו יותר מיום או יומיים בחום, מתקרבים לאותה קטגוריה.

במקרים האלה עדיף לצלם את השטיח לפני שמוציאים אותו מהבית, בגלל הביטוח, ולהיפטר ממנו. אם יש בחדר גם שטיח שלא נגע במים המלוכלכים, אפשר לטפל בו בנפרד. עוד על ההחלטה הזו במדריך שטיח אחרי הצפה.

בסערת חורף, חלון שנשאר פתוח או מסילה של דלת מרפסת שהתמלאה מכניסים מים אל הבית בדרך כלל לאורך קיר אחד. השטיח שקרוב לפתח נרטב בקצה, והמים ממשיכים לזרום לאורך הבסיס, לפעמים עד אמצע החדר.

מי גשם נקיים יחסית, אבל בדרך הם עוברים על אדן, על מסילה ועל רצפת מרפסת, ואוספים חול, אבק ועלים. לכן אחרי השאיבה לפעמים נשארים סימנים בהירים או כהים בקו שבו המים עצרו. את אלה אפשר לרוב להוציא בניקוי אחרי שהשטיח מתייבש.

כשאנחנו מגיעים להצפה כזו, אנחנו שואבים לא רק את הקצה הרטוב אלא את כל הרצועה שעל הדרך של המים, ובודקים ביד עד איפה הבסיס קר. אחר כך כדאי להזיז את השטיח מהפתח עד שהחלון או הדלת יטופלו.