שתן כלב על שטיח בשכונת בנות חיל

בבית דו קומתי או בדו משפחתי יש בדרך כלל כמה שטיחים: בסלון, במדרגות, בחדרי השינה ובחדר העבודה. כלב שעושה בבית לא תמיד בוחר באותו שטיח, ולפעמים הוא בוחר דווקא את השטיח בקומה שבה הוא פחות נמצא, כי שם הוא מרגיש פחות נצפה. בשכונת בנות חיל כדאי לבדוק את כל השטיחים ולא רק את זה שבסלון.

כשמזמינים טיפול לכמה שטיחים באותו ביקור, אנחנו עוברים קודם על כולם ומסמנים את האזורים הפגועים. המחיר נקבע לפי סוג כל שטיח, הגודל והמצב, ותקבלו אותו מראש אחרי שתשלחו תמונות של השטיחים בוואטסאפ.

בבית עם שטיח על המדרגות, כדאי לבדוק במיוחד את המדרגה התחתונה ואת הפודסט. כלבים קטנים ומבוגרים מתעייפים במדרגות ועוצרים שם לפעמים, והכתם נשאר מוסתר בשולי המדרגה.

שתן טרי הוא נוזל חומצי יחסית שנספג במהירות לעומק הסיב. תוך דקות הוא עובר את שכבת הפלאג, נבלע בתחתית הראשית שבה הסיבים ארוגים או נעוצים, ובשטיחים רבים ממשיך אל שכבת הלטקס שמחזיקה אותם. מה שאתם רואים על פני השטח הוא בדרך כלל עיגול קטן בהרבה מהאזור הרטוב באמת.

ככל שהשתן מתייבש, המים מתאדים והוא הופך לבסיסי יותר. בשלב הזה מתחילים להיווצר מלחים וגבישים שנצמדים לסיבים, והריח משתנה מריח חד של שתן טרי לריח כבד של אמוניה. זה גם השלב שבו צבעים רגישים מתחילים להגיב.

• בשעה הראשונה: רוב הנוזל עדיין אפשר לספוג.
• אחרי יום: חלק מהשתן כבר התגבש בבסיס הסיבים.
• אחרי שבוע ויותר: הסיכוי לשינוי צבע ולריח עקשן עולה משמעותית.

לכן כשמתקשרים אלינו אנחנו שואלים קודם כל מתי זה קרה, ורק אחר כך כמה זה גדול.

זו התלונה הנפוצה ביותר שאנחנו שומעים: ניקיתם, הכתם נעלם, השטיח התייבש, ואחרי שבוע ביום לח הריח חזר. הסיבה היא שגבישי חומצת השתן לא מתמוססים בקלות במים רגילים. ניקוי ביתי מוריד את הצבע ואת השכבה העליונה, אבל הגבישים נשארים בבסיס הסיבים ובתחתית.

כשהאוויר לח, או כשמישהו שוטף את הרצפה ליד השטיח, הגבישים סופגים לחות ומשחררים שוב את הריח. זה לא אומר שהניקוי שלכם היה גרוע, רק שהוא טיפל בשכבה הלא נכונה.

הטיפול שלנו בנוי על תכשיר אנזימטי שמפרק את החומר האורגני, זמן השריה מספיק כדי שהתכשיר יעבוד, ואז שטיפה ושאיבה חזקה שמוציאה את מה שהתפרק. גם כך, כשהשתן ספוג בשכבות עמוקות במשך זמן רב, ייתכן שיישאר ריח קל שמורגש רק מקרוב. אנחנו מעדיפים לומר את זה לפני העבודה ולא אחריה.

אם יש לכם ספק אם הריח שחזר הוא ישן או מתקלה חדשה, הריחו בבוקר לפני שמאווררים, אז הוא בולט יותר.

חלק מהפתרונות הביתיים הנפוצים מחמירים את המצב. אמוניה וחומרי ניקוי שמכילים אותה מריחים לכלב כמו שתן, ובפועל מזמינים אותו לחזור לאותה נקודה. אקונומיקה מלבינה את הצבע של רוב השטיחים ומשאירה כתם בהיר קבוע, ועל צמר היא פוגעת בסיב עצמו.

גם מסירי כתמים כלליים עם בושם חזק הם בעייתיים. הם מסתירים את הריח לבני אדם ליום או יומיים, אבל לא מפרקים את השתן, ולפעמים משאירים שארית דביקה שאוספת לכלוך ומשחירה את האזור.

• לא לערבב תכשירים שונים על אותו כתם.
• לא להשתמש במברשת קשה על שטיח צמר או ויסקוזה.
• לא להרטיב יותר מדי, כי נוזל עודף מוריד את השתן עמוק יותר.

אם כבר השתמשתם באחד מהחומרים האלה, אין בעיה, רק תגידו לנו. זה משנה את סדר הפעולות ואת בחירת התכשיר.

גם שמפו שטיחים רגיל שמשאיר קצף עלול להשאיר שארית שהכלב יריח בה את עצמו.

זו שאלה מעשית שבעלי גורים שואלים אותנו הרבה. אם הגור עדיין עושה בבית כמה פעמים בשבוע, ניקוי מלא של השטיח היום ילכלך שוב תוך ימים. מצד שני, כל שבוע שבו השתן נשאר בשטיח מעמיק את הריח ומלמד את הגור שזה המקום שלו.

ההמלצה שלנו תלויה בשטיח. שטיח סינתטי זול יחסית אפשר לפעמים לגלגל ולאחסן לתקופת הגמילה, ולנקות פעם אחת כשהגור כבר יוצא החוצה בקביעות. שטיח צמר או שטיח מקיר לקיר לא כדאי להשאיר ספוג, ועדיף לטפל בנקודות הקיימות עכשיו ולחזור לניקוי כללי בהמשך.

• עד הניקוי: לספוג כל תקלה מיד ולדלל במים קרים.
• להגביל את הגור לחדר בלי שטיח כשאין השגחה.
• לצלם את הנקודות כדי שנדע איפה לחפש.

שלחו תמונה בוואטסאפ ונחשוב איתכם מה נכון יותר במקרה שלכם.

בכל מקרה, אל תשאירו גור לבד על שטיח יקר עד שההרגל מתקבע.