שאיבת מים משטיח בשכונת בנות חיל

בהרבה בתים פרטיים יש קומה תחתונה, חלקית מתחת לפני הקרקע, שמשמשת חדר משחקים, חדר טלוויזיה או חדר אורחים. היא גם המקום שאליו מים נוטים להגיע ראשונים, ובו הם נשארים הכי הרבה זמן, כי אין להם לאן לזרום.

בשכונת בנות חיל, בחדר כזה אנחנו שואבים קודם את השטיח ואחר כך בודקים אם יש מים עומדים לאורך הקירות. האוורור בקומה תחתונה מוגבל, ולכן מסיר לחות שפועל כמה ימים עושה שם הבדל גדול יותר מבכל חדר אחר בבית.

אם החדר משמש את הילדים, ספרו לנו מאיפה הגיעו המים. בחדר משחקים אנחנו מחמירים יותר בהמלצה לוותר על שטיח שספג מים לא נקיים.

כשמתקשרים אלינו על שטיח רטוב, אנחנו מנסים להבין קודם כול איזה סוג של אירוע זה, כי כל מקור מים משאיר מצב אחר בשטיח:

• צינור שהתפוצץ או דוד שדלף. הרבה מים בבת אחת, בדרך כלל נקיים. השטיח רטוב לכל עומקו, אבל יש סיכוי טוב להציל אותו אם שואבים מהר.
• נזילה מהמזגן. מעט מים לאורך זמן, תמיד באותה פינה. הבסיס שם רווי, ולפעמים מתחיל להופיע סימן חום בשוליים.
• מכונת כביסה או מדיח. מים עם סבון ולכלוך. צריך לשאוב וגם לשטוף את השאריות.
• גשם מחלון או ממרפסת. מים שעברו על אדן, מסילה או רצפת מרפסת. בדרך כלל כמות קטנה יותר, אבל עם לכלוך מבחוץ.

ההבדלים האלה קובעים כמה פעמים נעבור עם המכונה, אם צריך שטיפה ולא רק שאיבה, ומה הסיכוי שהשטיח יחזור למצבו.

יש כמה צעדים פשוטים שאפשר לעשות כבר עכשיו, והם משפרים מאוד את התוצאה של השאיבה:

• עצרו את מקור המים: ברז ראשי, ברז של מכונת הכביסה, או ניתוק המזגן.
• אם המים הגיעו לשקעים, לכבלים או למפצל על הרצפה, נתקו את החשמל באזור ואל תיכנסו לשלולית.
• הוציאו מהשטיח רהיטים קלים, ספרים, צעצועים וכל דבר מנייר או מקרטון שסופג מים.
• מתחת לרגליים של רהיטים כבדים שאי אפשר להזיז, שימו ריבועי נייר כסף או מכסים מפלסטיק, כדי שהצבע של הרגל או חלודה לא יעברו לשטיח.
• אל תדרכו על האזור הרטוב יותר מהנדרש. כל צעד דוחף את המים עמוק יותר.

ואל תשפכו על השטיח חומרי ניקוי או בושם. בשלב הזה הם רק מוסיפים חומר שצריך לשאוב החוצה.

לחיצה במגבות היא צעד ראשון טוב, ושואב רטוב ביתי מוציא כמות לא מבוטלת של מים מפני השטח. הבעיה היא העומק. מגבת סופגת את מה שעולה אליה כשלוחצים, ושואב ביתי יונק בעיקר את השכבה העליונה. הבסיס של השטיח, והמים שנכלאו בינו לבין הרצפה, נשארים כמעט כמו שהיו.

זה ההבדל שאתם מרגישים יום אחרי: השטיח נראה יבש למגע, אבל כשמרימים פינה, הגב קר ורטוב והרצפה מתחתיו מבריקה. שטיח במצב כזה ממשיך לשחרר לחות לאט, ושם מתחיל הריח.

אז אם כבר ספגתם ושאבתם, מצוין, אל תפסיקו. רק דעו שבשטיח שספג הרבה מים, שאיבה במכונה חזקה מוציאה ממנו כמות שמגבות לא יגיעו אליה, וזה מה שמקצר בפועל את זמן הייבוש.

השאיבה מוציאה את רוב המים, והאוויר מוציא את השאר. מה שעובד בפועל:

• פתחו חלונות משני צדי הבית, כדי שתיווצר זרימה ולא רק אוויר עומד.
• כוונו מאוורר עומד או מאוורר תקרה אל השטיח, נמוך ככל האפשר.
• אם השטיח לא מודבק, הרימו אותו על כיסאות או על מעמד, כך שהאוויר יעבור גם מתחת, והפכו אותו מדי כמה שעות.
• בחדר סגור, מזגן שמוגדר לייבוש מוציא לחות מהאוויר ומזרז את התהליך, במיוחד בימים לחים.
• אל תחזירו את השטיח לרצפה, ואל תניחו עליו רהיטים, עד שגם הבסיס וגם הרצפה יבשים לגמרי.

חום ישיר של תנור או שמש חזקה לאורך שעות מזיקים יותר משהם עוזרים, בעיקר לצמר. על הגורמים שמשפיעים על הזמן אפשר לקרוא בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.