שאיבת מים משטיח בשכונת כצנלסון

בבית פרטי או בדירת גן, גשם חזק יכול להכניס מים מהחצר, מהמרפסת או מהגינה, במיוחד כשהניקוז בחוץ סתום בעלים. בשכונת כצנלסון זה המקרה שבו צריך לשאול בכנות איזה מים נכנסו: מי גשם שעברו על ריצוף נקי, או מים שעברו דרך אדמה, בוץ ואולי גם קו ביוב בחצר.

מי גשם רגילים, גם עם קצת חול, מאפשרים לרוב שאיבה וייבוש וניקוי מאוחר יותר. מים עכורים שעברו בבוץ, ובמיוחד אם יש חשש לביוב, מעבירים את השטיח לקטגוריה שבה עדיף לוותר עליו.

לפני החורף הבא כדאי לבדוק את הניקוז בחצר ואת הסף של הדלת. זה חוסך את ההצפה הבאה יותר מכל דבר אחר.

שטיח רטוב הוא לא מצב יציב. כל שעה שהמים נשארים בו, הם ממשיכים לנדוד מהסיבים אל הבסיס, מהבסיס אל הרצפה, ומהמרכז אל השוליים. בשטיח עם צבעים שאינם יציבים, הצבע מתחיל לזוז דווקא בשעות האלה. בשטיח עם גב מודבק, הדבק מתחיל להתרכך.

יש גם עניין של ריח. מים שנשאבים ביום הראשון משאירים בדרך כלל שטיח שמריח כמו שטיח. מים שנשארים בבסיס כמה ימים, בחדר סגור ובמזג אוויר חם, משאירים ריח כבד של לחות שקשה מאוד להוציא אחר כך. ככל ששואבים מוקדם יותר, כך הריח שנשאר קטן יותר.

לכן, גם אם אתם עוד לא בטוחים מה תעשו עם השטיח, כדאי לשאוב את המים קודם. את ההחלטה אם לנקות אותו לעומק, או לוותר עליו, אפשר לקבל אחרי שהוא יבש.

השאיבה מוציאה את רוב המים, והאוויר מוציא את השאר. מה שעובד בפועל:

• פתחו חלונות משני צדי הבית, כדי שתיווצר זרימה ולא רק אוויר עומד.
• כוונו מאוורר עומד או מאוורר תקרה אל השטיח, נמוך ככל האפשר.
• אם השטיח לא מודבק, הרימו אותו על כיסאות או על מעמד, כך שהאוויר יעבור גם מתחת, והפכו אותו מדי כמה שעות.
• בחדר סגור, מזגן שמוגדר לייבוש מוציא לחות מהאוויר ומזרז את התהליך, במיוחד בימים לחים.
• אל תחזירו את השטיח לרצפה, ואל תניחו עליו רהיטים, עד שגם הבסיס וגם הרצפה יבשים לגמרי.

חום ישיר של תנור או שמש חזקה לאורך שעות מזיקים יותר משהם עוזרים, בעיקר לצמר. על הגורמים שמשפיעים על הזמן אפשר לקרוא בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

מזגן שצינור הניקוז שלו נסתם, או שהמגש שלו עולה על גדותיו, מטפטף מים לאותה נקודה שעה אחרי שעה. הרבה פעמים מגלים את זה רק כשהשטיח שמתחת לחלון או ליד הקיר מרגיש קר ורטוב, או כשמופיעה טבעת חומה בקצה.

מים ממזגן הם לרוב מים נקיים יחסית, אבל הטפטוף המתמשך הופך את הנקודה הזו לרוויה במיוחד. הבסיס שם ספוג, ולפעמים גם הרצפה שמתחת. אנחנו מתמקדים באזור הזה בשאיבה, בודקים כמה רחוק המים נדדו, ומסבירים איך לייבש דווקא את הפינה הזו.

לפני שמחזירים את השטיח למקום, כדאי לוודא שמישהו תיקן את הניקוז. שטיח שיבש ויחזור לאותו מקום מתחת לאותו מזגן ייספג שוב כבר בשבוע הבא, ואז הכתם בשוליים רק יתעבה.

הצפה ממכונת כביסה או ממדיח נראית כמו מים רגילים, אבל היא מביאה איתה סבון, מרכך, שאריות מזון ולכלוך מהבגדים. אם רק שואבים את המים ונותנים לשטיח להתייבש, השאריות נשארות בסיבים. התוצאה היא שטיח שנעשה קשה ודביק, ושמושך אליו אבק מהר מאוד.

לכן בהצפה כזו אנחנו לא עוצרים בשאיבה. אחרי שהוצאנו את רוב המים, מגיעה שטיפה במים נקיים ושאיבה נוספת, כדי למשוך החוצה גם את הסבון. בשטיחים שלא סובלים הרבה מים, כמו ויסקוזה או צמר עם צבעים רגישים, השטיפה נעשית בזהירות ובכמות קטנה, אחרי בדיקה בנקודה נסתרת.

אם ההצפה התגלתה רק אחרי כמה שעות, ספרו לנו. מים עם שאריות מזון שעמדו זמן רב בחום משנים את ההחלטה אם כדאי להציל את השטיח.