כתמים בשטיח בשכונת כצנלסון

בבתים פרטיים ובדו-משפחתיים בשכונת כצנלסון הכתמים מגיעים הרבה פעמים מבחוץ: בוץ מהדשא, אדמה מעציצים, שרף מעצים ולפעמים זפת מהחנייה. בוץ ואדמה מטפלים כשהם יבשים, ושרף וזפת דורשים ממס מתאים שלא פוגע בסיב, ולכן כדאי לא לנסות עליהם חומרים ביתיים. בבית עם חצר כדאי לשים לב לשטיחים שמונחים ליד היציאה לגינה, ולסלון שמקבל את רוב התנועה. שטיח שעובר ניקוי מלא פעם בתקופה מחזיק טוב יותר, כי החול שנכנס לגב שוחק את הסיבים ומחליש אותם. גם כתמי דשא ועלים מגיעים לשטיחים בבית עם חצר, בעיקר מילדים שמשחקים בחוץ. הם מבוססים על צבע צמחי, ומגיבים טוב יותר כשמטפלים בהם מוקדם.

קפה ותה מכילים טאנינים, אותם חומרים שנותנים להם צבע, והם נקשרים לסיב ככל שעובר זמן. קפה עם חלב מוסיף שכבה נוספת של שומן וחלבון, ולכן כתם של הפוך מתנהג אחרת מכתם של אספרסו.

הטעות הנפוצה היא לשפוך מים חמים "כדי להמיס". חום מקבע את החלבון של החלב ומקשה על הטיפול. עדיף לספוג, להוסיף מעט מים קרים ולספוג שוב.

כתם קפה ישן מזוהה לרוב בשוליים כהים יותר מהמרכז. זו טבעת שנוצרת כשהנוזל התייבש מהחוץ פנימה. הטבעת הזו היא הסימן שהטיפול צריך להגיע גם לגב ולא רק לפני השטח. בשטיחים בצבעים בהירים, ובמיוחד בצמר טבעי בגוון שמנת, כתם קפה ישן עלול להשאיר גוון צהבהב קל גם אחרי ניקוי טוב, ואנחנו אומרים את זה מראש לפי התמונה.

קפה שחור בלי סוכר הוא הקל יותר מבין כתמי הקפה. קפה מתוק עם חלב משאיר גם דביקות שמושכת אבק.

שעווה היא מהכתמים הבודדים שבהם החום הוא חבר, אבל רק בשלב השני. קודם מקררים: קוביית קרח בשקית על השעווה עד שהיא מתקשה, ואז מפוררים ומרימים בעדינות את רוב החתיכות.

את השכבה הדקה שנשארת אפשר להוציא עם נייר סופג לבן ומגהץ על חום נמוך, כשהנייר בין המגהץ לשטיח. השעווה נמסה ונספגת בנייר. מחליפים נייר עד שלא עולה יותר שעווה.

• לא מתאים לשטיחי שאגי סינתטיים ולסיבים שנמסים בחום. בדקו קודם בפינה.
• נרות צבעוניים משאירים צבע גם אחרי שהשעווה יצאה, וזה כבר כתם שדורש טיפול.
• נרות ריחניים משאירים לפעמים שמן ריח, שמתנהג כמו כתם שמן.

אם השעווה נכנסה לשטיח צמר עבה או לשטיח יד, עדיף לא לנסות מגהץ ולהשאיר את זה לנו.

בכל מקרה, אל תנסו לגרד שעווה עם סכין חדה. היא חותכת סיבים ומשאירה אזור קצוץ.

התופעה נקראת בעגה המקצועית "וויקינג" (wicking), עלייה נימית. נוזל שנשפך על השטיח לא נשאר רק בקצות הסיבים. הוא יורד לבסיס, לגב ולפעמים לריפוד שמתחת. כשמנקים רק את החלק העליון, השטיח נראה נקי. אבל בזמן הייבוש הלחות עולה מהעומק אל הקצוות ומביאה איתה את הצבע שנשאר למטה.

זה קורה במיוחד אחרי טיפולים ביתיים עם הרבה מים, ובשטיחים עבים או בשטיח מקיר לקיר עם ריפוד. ככל שמכניסים יותר נוזל בלי לשאוב אותו, כך גדל הסיכוי שהכתם יחזור.

הפתרון הוא להכניס מעט נוזל ולשאוב חזק, לחזור על זה כמה פעמים, ולייבש מהר עם אוורור טוב. במכונת הזרקה ויניקה השאיבה חזקה בהרבה ממה שאפשר להשיג עם מגבות. בשטיח מקיר לקיר כדאי לקרוא גם על ניקוי שטיח מקיר לקיר, שם הריפוד הוא חלק מהעניין.

אם כתם חזר אחרי ניקוי ביתי, אל תנקו אותו שוב באותה שיטה. כל סבב נוסף של מים בלי שאיבה מוסיף לבעיה.

אנחנו מעדיפים לומר את זה לפני שמגיעים ולא אחרי. יש כתמים שגם טיפול מקצועי נכון לא מבטיח להוציא לגמרי:

• כתמים שהוציאו צבע. אקונומיקה, מסירי כתמים חזקים ותרופות מסוימות לא משאירים לכלוך אלא מורידים את הצבע של השטיח. אין מה "לנקות" שם.
• צבעים ייעודיים. צבע שיער, חינה, טוש קבוע וצבע קירות.
• כתמים שעברו חום. מגהץ, מייבש שיער או מים רותחים על כתם חלבון.
• כתמים ישנים מאוד. קפה ויין שהתחמצנו במשך חודשים ועברו כמה ניסיונות עם חומרים שונים.
• צבע שנדד מהשטיח עצמו. שטיח שנרטב והצבע שלו זלג בין האזורים.

גם במקרים האלה הכתם לרוב מתבהר, והשטיח כולו נראה טוב יותר אחרי ניקוי. אבל אם הכתם הוא הסיבה היחידה להזמנה, חשוב שתדעו מראש מה סביר.

לפי התמונה נוכל בדרך כלל לומר לאיזו מהקבוצות הכתם שייך, ועל זה נבסס את ההמלצה שלנו.