כתם דם על שטיח בשכונת האירוס

בדירות חדשות רבות בשכונת האירוס הממ"ד הוא חדר הילדים, ולעיתים יש בו שטיח רך ליד המיטה. זה גם המקום שבו מתגלים כתמי דם מדימום מהאף בלילה. האוויר בממ"ד יבש יותר בגלל המזגן, וזה אחד הגורמים לדימומים כאלה אצל ילדים. מבחינת הטיפול, הממ"ד הוא חדר סגור עם חלון קטן ודלת כבדה, ולכן אחרי הניקוי כדאי להשאיר את הדלת והחלון פתוחים עד שהשטיח יבש. אם הילד ישן בחדר, תכננו את הביקור לשעות הבוקר, כך שעד הערב השטיח יהיה יבש. לפני שאנחנו מגיעים, הרימו צעצועים מהשטיח, ואם יש כמה נקודות, צלמו את כולן.

צמר הוא סיב של חלבון. זה מה שנותן לו את הרכות ואת הגמישות, וזה גם מה שהופך כתם דם בצמר למקרה מיוחד. התכשירים שהכי טובים בפירוק חלבון של דם עלולים, אם משתמשים בהם לא נכון, לפגוע גם בחלבון של הסיב עצמו.

לכן בשטיח צמר אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת יציבות צבע בפינה נסתרת, ובשטיח רב גוני בכמה צבעים.
• תכשיר שמתאים לצמר, בריכוז ובזמן חשיפה מבוקרים.
• לחות נמוכה ושאיבה צמודה, כדי שהצמר לא יספוג יותר מדי מים.
• שטיפה יסודית בסוף, כדי שלא יישארו שאריות של התכשיר בסיב.

אם בבדיקה הצבע זולג, לא נמשיך, ונגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית. פירוט נוסף על העבודה עם צמר נמצא בעמוד ניקוי שטיחי צמר.

בשטיח צמר יקר, אל תנסו מי חמצן או מסיר כתמים כללי לפני שמדברים איתנו.

בשטיח מקיר לקיר יש בדרך כלל ריפוד מתחת, וכמות גדולה של דם עלולה לעבור את הגב ולהגיע אליו. ריפוד שספג דם הוא בעיה, כי ממנו הכתם יכול לעלות חזרה בזמן הייבוש.

ברוב המקרים מדובר בכמה טיפות, ואז הן נשארות בסיבים ובגב. אבל אם נשפכה כמות גדולה יותר, כדאי לספוג חזק במיוחד, אפילו לעמוד על מגבת נקייה, ולהחליף אותה כמה פעמים.

בטיפול אנחנו משתמשים בכמות נוזל מבוקרת, כדי לא לדחוף את הדם עמוק יותר, ובשאיבה חזקה שמושכת אותו כלפי מעלה. אם הדם הגיע לריפוד, נגיד לכם בכנות שייתכן שיישאר סימן, ושניקוי מלמעלה לא תמיד מגיע לכל העומק. על המבנה של שטיחים אלה ומה זה אומר לניקוי כתבנו בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר.

אם השטיח מודבק לרצפה, אל תנסו להרים את הקצה כדי לבדוק. זה עלול לפגוע בהדבקה.

רוב כתמי הדם בבית הם של בני המשפחה, ואין בהם שום סכנה מיוחדת. ובכל זאת, כמה הרגלים פשוטים הם רעיון טוב:

• כפפות חד פעמיות בזמן הספיגה, במיוחד אם הדם לא של מישהו מהמשפחה.
• מגבות נייר שנזרקות לפח בשקית סגורה, ולא מגבות בד שחוזרות למטבח.
• שטיפת ידיים במים וסבון בסוף.
• הרחקת ילדים קטנים וחיות מחמד מהאזור עד שהוא מטופל ויבש.

מה שלא כדאי לעשות הוא לשפוך על השטיח חומר חיטוי חזק "ליתר ביטחון". רוב החומרים האלה לא מיועדים לשטיחים, הם עלולים להלבין צבע ולפגוע בסיבים, והם לא עוזרים להוציא את הכתם.

הטיפול שלנו מוציא את הדם מהסיבים ושוטף את האזור, וזה מקטין את מה שנשאר בשטיח. אנחנו לא מבטיחים חיטוי מלא, ולא נכון להבטיח את זה על שטיח.

ברוב המקרים כתם דם מגיב טוב לטיפול נכון, אבל יש מצבים שבהם חשוב לנו לומר מראש שייתכן שיישאר זכר:

• הכתם עבר חום. מים חמים, מגהץ או מייבש שיער קיבעו את החלבון בסיב.
• הכתם עבר הלבנה. מי חמצן או אקונומיקה הורידו את הצבע של השטיח, ועכשיו יש אזור בהיר שאין בו מה לנקות.
• כמות גדולה שהגיעה לגב או לריפוד. ממנה הכתם עלול לעלות חזרה גם אחרי טיפול טוב.
• שטיח בהיר מאוד מצמר טבעי. שם גם צל קלוש בולט.
• שטיח שהצבעים שלו זולגים. במקרה כזה לא נמשיך בטיפול, כדי לא לגרום נזק גדול יותר מהכתם.

גם כשנשאר סימן, הוא בדרך כלל חלש בהרבה מהכתם המקורי. לפי התמונה נוכל להעריך לאיזו קבוצה הכתם שייך, ועל זה נבנה את ההמלצה.