כתמים בשטיח בשכונת השומר

בדירות ישנות בשכונת השומר החלונות לעיתים קטנים יותר, ויש חדרים שפונים לחצר פנימית או לקיר של בניין שכן. באזור החוף הלחות באוויר גבוהה רוב השנה, ושטיח שמתייבש לאט בחדר סגור עלול לפתח ריח או להעלות חזרה את הכתם. לכן אנחנו משתדלים להכניס כמה שפחות נוזל ולשאוב חזק, וממליצים לפתוח חלונות משני צדי הדירה ליצירת זרימה, להפעיל מאוורר תקרה או מזגן במצב ייבוש. לא מניחים שטיח רטוב על רצפה קרה בלי אוורור מתחת. זמן הייבוש משתנה לפי עונה ולפי עובי השטיח. אם השטיח מונח בחדר שאין בו חלון כלל, כמו מעבר פנימי, נמליץ להשאיר את דלתות החדרים הסמוכים פתוחות ולהפעיל מאוורר שמכוון ישירות לאזור המטופל.

יין אדום הוא כתם של צבע טבעי וחומצה, והוא נספג מהר במיוחד בצמר ובכותנה. בשטיח סינתטי מפוליפרופילן יש לו פחות אחיזה, ולכן שם הסיכויים טובים יותר.

מה עושים מיד: ספיגה במגבת לבנה, קצת מים קרים, ושוב ספיגה. אל תשפכו מלח על הכתם. המלח אמנם סופג, אבל הוא משאיר שאריות גבישיות בסיב ולא עוזר עם הצבע. גם יין לבן על יין אדום לא מנטרל אותו, רק מוסיף נוזל.

בטיפול שלנו אנחנו מתחילים בבדיקת צבע של השטיח בנקודה נסתרת, ואז עובדים עם תכשיר שמתאים לסוג הסיב ועם שאיבה חזקה שמושכת את היין מהגב. כתם טרי לרוב יוצא כמעט לגמרי. כתם שעבר עליו זמן וחומרים שונים עלול להשאיר הצללה ורודה. מדריך מפורט לרגעים הראשונים נמצא במדריך להוצאת כתם יין משטיח.

אם היין נשפך על שטיח בהיר מצמר, צלמו מיד ושלחו לנו. בשטיחים כאלה כל שעה משנה.

שוקולד הוא שילוב של שומן, סוכר וצבע, ולכן הוא מבלבל: חלק ממנו נמס במים וחלק לא. גלידה מוסיפה חלב, וסוכריות צבעוניות מוסיפות צבע מאכל.

• תנו לשוקולד להתקשות. אפשר להניח עליו שקית קרח לכמה דקות.
• גרדו את המוצק בעדינות עם כפית, בלי לדחוף אותו פנימה.
• ספגו את מה שנשאר עם מעט מים קרים.

אל תחממו את המקום כדי "להמיס" את השוקולד. כך הוא רק מתפזר לעומק הסיב. בשטיחי שאגי ובשטיחים בעלי סיב ארוך שוקולד נכנס בין הסיבים ומתייבש שם, ולכן שם הגירוד צריך להיות עדין במיוחד כדי לא לתלוש סיבים. סוכר שנשאר בשטיח הוא גם מזון לחרקים ומושך לכלוך, כך שגם כתם שנראה שנעלם כדאי לשטוף עד הסוף.

אם השוקולד כבר נמס לתוך השטיח ונמרח, עצרו בשלב הגירוד ואל תוסיפו מים. את השאר עדיף להשאיר לטיפול.

לק ציפורניים הוא בעצם צבע עם ממס, וברגע שהוא מתייבש הוא הופך לשכבה קשיחה שאוחזת בסיב. אצטון, הפתרון שכולם חושבים עליו, ממיס גם חלק מהסיבים הסינתטיים, ובמיוחד אצטט וחלק מהשטיחים עם תערובת ויסקוזה, ועלול להשאיר חור או אזור מותך.

אם נשפך לק: הרימו את מה שאפשר כשהוא עוד רטוב, בלי למרוח, ואל תשפכו אצטון לפני שבדקתם על חוט בודד בפינה. צבע לשיער הוא בעייתי עוד יותר, כי הוא מיועד בדיוק להיקשר לסיבים של חלבון, וצמר הוא סיב של חלבון.

כאן חשוב לנו לומר בכנות: כתמי לק וצבע שיער הם מהכתמים שהכי קשה להוציא, ולפעמים הם יוצאים רק חלקית. נאמר לכם לפי התמונה מה הסיכוי, ונעצור אם הטיפול מתחיל לפגוע בצבע של השטיח.

אם הלק נשפך על שטיח פרסי או על שטיח יד, אל תנסו שום ממס בעצמכם. הצבעים בשטיחים כאלה עלולים להיפגע מהר.

שעווה היא מהכתמים הבודדים שבהם החום הוא חבר, אבל רק בשלב השני. קודם מקררים: קוביית קרח בשקית על השעווה עד שהיא מתקשה, ואז מפוררים ומרימים בעדינות את רוב החתיכות.

את השכבה הדקה שנשארת אפשר להוציא עם נייר סופג לבן ומגהץ על חום נמוך, כשהנייר בין המגהץ לשטיח. השעווה נמסה ונספגת בנייר. מחליפים נייר עד שלא עולה יותר שעווה.

• לא מתאים לשטיחי שאגי סינתטיים ולסיבים שנמסים בחום. בדקו קודם בפינה.
• נרות צבעוניים משאירים צבע גם אחרי שהשעווה יצאה, וזה כבר כתם שדורש טיפול.
• נרות ריחניים משאירים לפעמים שמן ריח, שמתנהג כמו כתם שמן.

אם השעווה נכנסה לשטיח צמר עבה או לשטיח יד, עדיף לא לנסות מגהץ ולהשאיר את זה לנו.

בכל מקרה, אל תנסו לגרד שעווה עם סכין חדה. היא חותכת סיבים ומשאירה אזור קצוץ.