ריח רע מהשטיח בשכונת כצנלסון

בבית עם חצר, הכניסה לבית עוברת דרך דשא, אדמה ולפעמים בוץ. כל מי שנכנס, בני אדם וחיות מחמד, מביא איתו משהו לשטיח הקרוב לדלת. עם הזמן אדמה רטובה ושאריות של דשן או קומפוסט יוצרות ריח של אדמה שמתחזק בחורף. בשכונת כצנלסון זה בולט במיוחד בשטיחים שליד דלת היציאה לחצר.

ניקוי עמוק מוציא את האדמה שנכנסה לבסיס הסיבים, והריח יורד. כדי לשמור על התוצאה, שטיחון כניסה מחוץ לדלת והרגל של הורדת נעליים עושים הבדל גדול.

שטיח ליד דלת לחצר מושפע גם מהשקיה. אם מערכת ההשקיה מרטיבה את סף הדלת או את המרצפות שליד הכניסה, הלחות נכנסת פנימה עם כל צעד. כדאי לבדוק את זה לפני הניקוי, כי אחרת הריח יחזור מהר.

כלב שאוהב לשכב על השטיח משאיר בו כל יום קצת מעצמו: שיער, קשקשים, שמן עור טבעי ולכלוך מהכפות. השמן הזה הוא מה שאחראי לריח המוכר של כלב, והוא מתחזק כשהכלב רטוב, אחרי טיול בגשם או אחרי מקלחת.

בשטיח, השמן נדבק לסיבים במקום הקבוע שבו הכלב שוכב, ומשם הריח מתפשט. אם נוגעים בסיבים באזור הזה, הם מרגישים לפעמים שמנוניים או כבדים יותר משאר השטיח. כתם לא רואים, אבל הריח שם.

• שאיבה יומית עם מברשת מסתובבת מוציאה שיער וקשקשים, אבל לא את השמן.
• כלב שנכנס רטוב לשטיח מחזק את הריח, ולכן כדאי לייבש אותו במגבת בכניסה.
• שמיכה או מיטה לכלב על השטיח מרכזת את הריח במקום אחד שקל לכבס.

ניקוי עמוק מפרק את השמן ושוטף אותו, והריח יורד משמעותית. אם יש גם נקודות של שתן, הן צריכות טיפול נפרד ומעמיק יותר.

ברוב השטיחים התעשייתיים, הסיבים מוחזקים בתחתית בעזרת שכבת לטקס. עם השנים, בחום ובשמש ישירה, הלטקס מתייבש, מתקשה ומתחיל להתפורר. אחד הסימנים לכך הוא ריח של גומי ישן שעולה מהשטיח, בעיקר בימים חמים.

איך מזהים? הרימו פינה ובדקו את הצד התחתון. אם נשארת אבקה על הרצפה, אם התחתית נסדקת כשמכופפים אותה, או אם סיבים יוצאים בקלות כשמושכים אותם, הלטקס כנראה בסוף דרכו.

במצב כזה ניקוי לא יפתור את הריח, ואנחנו נגיד לכם את זה ישירות. יותר מזה, הרטבה של שטיח עם לטקס מתפורר עלולה להחליש אותו עוד, ולגרום לסיבים להשתחרר. לפעמים נמליץ על שאיבה יסודית בלבד, ולפעמים נמליץ לא לנקות בכלל. אנחנו לא מתקנים שטיחים ולא מחליפים תחתיות, ולכן חשוב לזהות את הבעיה לפני שמשלמים על ניקוי.

בשטיחי עבודת יד, שבהם אין לטקס, ריח כזה לא אמור להופיע, וכדאי לחפש סיבה אחרת.

שטיח בחדר ילדים צובר ריחות שלא תמיד שמים לב אליהם עד שהם כבר חזקים. חלב ובקבוקים שנשפכו, הקאה של לילה, שאריות של חטיפים, צבעים וחומרי יצירה, וגם תאונות של ילדים קטנים בתקופת הגמילה מחיתולים. כל אחד מהם מותיר משהו בסיבים.

חלב הוא אחד הקשים במיוחד. הוא נספג, מתקלקל ומדיף ריח חמוץ שמתחזק מיום ליום. הקאה משאירה חומצה שעלולה לשנות צבע בשטיח בהיר. שתן של ילדים מתנהג כמו כל שתן, ואם הוא חוזר באותו מקום, הוא מגיע לתחתית.

• לספוג כל שפיכה מיד ולא להשאיר ללילה.
• לשאוב את החדר לעיתים קרובות, כי ילדים יושבים ומשחקים על השטיח.
• לבחור שטיח שאפשר להרים ולבדוק מתחתיו.

אחרי ניקוי, אל תחזירו ילדים לשחק על השטיח לפני שהוא יבש. אפשר לראות מידע מקומי בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.

לא כל ריח רע מגיע מלכלוך. שטיח חדש, בעיקר שטיח סינתטי עם תחתית לטקס, משחרר בשבועות הראשונים ריח של חומרים מהייצור: דבק, צבע וחומרים שמשמשים לגימור. הריח הזה חזק במיוחד כשהשטיח היה ארוז בניילון, וכשהוא נפתח בחדר סגור.

בדרך כלל הריח נחלש מעצמו תוך כמה ימים עד כמה שבועות, ואין סיבה לנקות שטיח חדש רק בגללו. מה שעוזר:

• לפרוש את השטיח בחדר מאוורר, עם חלונות פתוחים ככל האפשר.
• להפוך אותו לכמה שעות כדי שגם התחתית תתאוורר.
• לשאוב כמה פעמים בימים הראשונים, כדי להוציא סיבים משוחררים.

אם אחרי כמה שבועות הריח לא נחלש, או שהוא מתחזק, כדאי לבדוק עם מי שמכר לכם את השטיח. ניקוי מים לא תמיד מוריד ריח של חומרים מהייצור, ולכן לא נמליץ עליו אם זו הסיבה.

מוכרים רבים מציינים זמן אוורור מומלץ, וכדאי לבדוק את ההוראות שהגיעו עם השטיח.