שאיבת מים משטיח בשכונת מישור הנוף

בהרבה בתים פרטיים יש קומה תחתונה, חלקית מתחת לפני הקרקע, שמשמשת חדר משחקים, חדר טלוויזיה או חדר אורחים. היא גם המקום שאליו מים נוטים להגיע ראשונים, ובו הם נשארים הכי הרבה זמן, כי אין להם לאן לזרום.

בשכונת מישור הנוף, בחדר כזה אנחנו שואבים קודם את השטיח ואחר כך בודקים אם יש מים עומדים לאורך הקירות. האוורור בקומה תחתונה מוגבל, ולכן מסיר לחות שפועל כמה ימים עושה שם הבדל גדול יותר מבכל חדר אחר בבית.

אם החדר משמש את הילדים, ספרו לנו מאיפה הגיעו המים. בחדר משחקים אנחנו מחמירים יותר בהמלצה לוותר על שטיח שספג מים לא נקיים.

כשמתקשרים אלינו על שטיח רטוב, אנחנו מנסים להבין קודם כול איזה סוג של אירוע זה, כי כל מקור מים משאיר מצב אחר בשטיח:

• צינור שהתפוצץ או דוד שדלף. הרבה מים בבת אחת, בדרך כלל נקיים. השטיח רטוב לכל עומקו, אבל יש סיכוי טוב להציל אותו אם שואבים מהר.
• נזילה מהמזגן. מעט מים לאורך זמן, תמיד באותה פינה. הבסיס שם רווי, ולפעמים מתחיל להופיע סימן חום בשוליים.
• מכונת כביסה או מדיח. מים עם סבון ולכלוך. צריך לשאוב וגם לשטוף את השאריות.
• גשם מחלון או ממרפסת. מים שעברו על אדן, מסילה או רצפת מרפסת. בדרך כלל כמות קטנה יותר, אבל עם לכלוך מבחוץ.

ההבדלים האלה קובעים כמה פעמים נעבור עם המכונה, אם צריך שטיפה ולא רק שאיבה, ומה הסיכוי שהשטיח יחזור למצבו.

בסערת חורף, חלון שנשאר פתוח או מסילה של דלת מרפסת שהתמלאה מכניסים מים אל הבית בדרך כלל לאורך קיר אחד. השטיח שקרוב לפתח נרטב בקצה, והמים ממשיכים לזרום לאורך הבסיס, לפעמים עד אמצע החדר.

מי גשם נקיים יחסית, אבל בדרך הם עוברים על אדן, על מסילה ועל רצפת מרפסת, ואוספים חול, אבק ועלים. לכן אחרי השאיבה לפעמים נשארים סימנים בהירים או כהים בקו שבו המים עצרו. את אלה אפשר לרוב להוציא בניקוי אחרי שהשטיח מתייבש.

כשאנחנו מגיעים להצפה כזו, אנחנו שואבים לא רק את הקצה הרטוב אלא את כל הרצועה שעל הדרך של המים, ובודקים ביד עד איפה הבסיס קר. אחר כך כדאי להזיז את השטיח מהפתח עד שהחלון או הדלת יטופלו.

צמר שספג מים נקיים אפשר בהרבה מקרים להציל, אבל הוא דורש יותר זהירות. צמר סופג הרבה מים ומתייבש לאט, וצבעים טבעיים או צבעים לא יציבים עלולים לזלוג מאזור כהה לאזור בהיר כבר בזמן שהשטיח רטוב. ובשטיחי קשר, חוטי השתי והערב מכותנה עלולים להתכווץ אם צד אחד מתייבש לפני השני.

בשטיחים כאלה אנחנו שואבים בזהירות, בלי לשפשף ובלי לקפל, ומסבירים איך לייבש אותם שטוחים ובאוויר זורם ולא בשמש. אם כבר רואים זליגה של צבע, לא נוגעים בה בחומרים ביתיים, כי כל ניסיון כזה עלול לקבע אותה.

לפעמים אחרי בדיקה אנחנו נגיד שהשטיח הזה רגיש מדי לטיפול נוסף בבית, ונמליץ לא לגעת בו מעבר לשאיבה. מידע נוסף בעמוד ניקוי שטיחי צמר.

שטיח שאגי רטוב הוא אחד הדברים הכבדים שיש בבית. הסיבים הארוכים מחזיקים מים כמו ספוג, והשכבה התחתונה שלהם כמעט לא רואה אוויר. אם לא שואבים אותו, הבסיס שלו עלול להישאר רטוב עוד זמן רב אחרי שהקצוות העליונים של הסיבים מרגישים יבשים.

בשאגי אנחנו עוברים עם המכונה יותר פעמים ולאט יותר, ולפעמים מפרידים את הסיבים ביד כדי שהיניקה תגיע אל הבסיס. גם הייבוש שונה: כדאי להרים את השטיח כך שאוויר יעבור מתחת, ולהפוך אותו כמה פעמים במהלך היום, כי הגב שלו מתייבש לאט יותר מהפנים.

בשאגי מפוליאסטר או מאקריליק הסיכוי טוב בדרך כלל. בשאגי צמר עבה, או בשאגי עם גב מודבק שהתחיל להתפרק, נגיד לכם מה ראינו. עוד על הסוג הזה בעמוד ניקוי שטיח שאגי.