ריח רע מהשטיח בשכונת נווה דקלים

בבתים פרטיים עם מרתף או קומה שנמצאת חלקית מתחת לגובה האדמה, הלחות גבוהה כמעט כל השנה. שטיח בחדר כזה סופג לחות מהרצפה ומהאוויר, ומדיף ריח טחב גם כשהוא נקי. בשכונת נווה דקלים ריח כזה מוכר לכל מי שגר בבית עם חדר משחקים או חדר עבודה במרתף.

ניקוי מוריד את מה שהצטבר, אבל בחדר כזה מסיר לחות הוא חובה ולא המלצה, גם אחרי הטיפול וגם לאורך השנה. אחרי הניקוי נבקש שמסיר הלחות יפעל ברציפות עד שהשטיח יבש לגמרי, כי אחרת הייבוש יימשך הרבה יותר מהרגיל.

שטיח בחדר כזה כדאי להרים מדי כמה חודשים כדי לבדוק את הצד התחתון ואת הרצפה. נקודות כהות או ריח חזק מלמטה הן סימן מוקדם, וטיפול בזמן חוסך לא פעם שטיח שלם.

שטיח בפינת אוכל או בסלון פתוח למטבח סופג עם הזמן ריחות של בישול, טיפות שמן שעפו מהמחבת, פירורים ומשקאות שנשפכו. כל אחד מהם קטן, אבל יחד הם יוצרים ריח כללי שמתחזק בחום.

שמן הוא הבעיה העיקרית. הוא לא מתייבש ולא מתנדף, אלא נשאר על הסיבים כשכבה דקה שאוספת לכלוך. לכן שטיח בפינת אוכל נראה אפור יותר משאר השטיח, וגם מריח יותר. משקאות מתוקים משאירים סוכר שהופך דביק ומושך עוד לכלוך.

• חלב, מיץ וקפה עם חלב מתקלקלים בשטיח ומדיפים ריח חמוץ.
• רטבים עם שום ותבלינים משאירים ריח שמתעורר עם לחות.
• פירורים שנכנסו לפלאג מושכים נמלים ומתפרקים.

ניקוי עמוק מפרק את השמן ושוטף את הסוכר החוצה. כדי להאריך את התוצאה, שאבו את אזור האוכל לעיתים קרובות יותר משאר השטיח.

שטיחון קטן מתחת לשולחן האוכל, שקל להרים ולנקות, מגן על השטיח הגדול.

ברוב השטיחים התעשייתיים, הסיבים מוחזקים בתחתית בעזרת שכבת לטקס. עם השנים, בחום ובשמש ישירה, הלטקס מתייבש, מתקשה ומתחיל להתפורר. אחד הסימנים לכך הוא ריח של גומי ישן שעולה מהשטיח, בעיקר בימים חמים.

איך מזהים? הרימו פינה ובדקו את הצד התחתון. אם נשארת אבקה על הרצפה, אם התחתית נסדקת כשמכופפים אותה, או אם סיבים יוצאים בקלות כשמושכים אותם, הלטקס כנראה בסוף דרכו.

במצב כזה ניקוי לא יפתור את הריח, ואנחנו נגיד לכם את זה ישירות. יותר מזה, הרטבה של שטיח עם לטקס מתפורר עלולה להחליש אותו עוד, ולגרום לסיבים להשתחרר. לפעמים נמליץ על שאיבה יסודית בלבד, ולפעמים נמליץ לא לנקות בכלל. אנחנו לא מתקנים שטיחים ולא מחליפים תחתיות, ולכן חשוב לזהות את הבעיה לפני שמשלמים על ניקוי.

בשטיחי עבודת יד, שבהם אין לטקס, ריח כזה לא אמור להופיע, וכדאי לחפש סיבה אחרת.

שטיח שנרטב ממים שאינם מים נקיים, כמו נזילה מצנרת, מים שחלחלו מהמרפסת או טפטוף ממזגן, מקבל ריח שונה מכל ריח אחר. הוא עשוי להיות ריח של ביוב, של חלודה או פשוט של מים עומדים. כשהשטיח נשאר רטוב יותר מיום, הריח מתעצם.

הדבר החשוב ביותר הוא לייבש מהר. להרים את השטיח מהרצפה, להוציא את המים מהחדר, ולייבש את הרצפה מתחת לפני שמחזירים אותו. ככל שזה קורה מוקדם, כך הסיכוי לעובש וריח קבוע יורד.

• מים נקיים מצנרת: לרוב אפשר להציל את השטיח ואת הריח.
• מים שעברו דרך קירות או אדמה: מביאים איתם לכלוך וחיידקים.
• מי ביוב: לעיתים קרובות לא כדאי לנסות לנקות בבית.

במדריך מה עושים עם שטיח אחרי הצפה פירטנו את הצעדים הראשונים. אחרי שהשטיח התייבש, נוכל להעריך אם ניקוי יוריד את הריח.

שטיח שנוקה בעבר עם שמפו לשטיחים, עם סבון כלים או עם תכשיר מהסופר, ולא נשטף כמו שצריך, נשאר עם שארית של סבון בתוך הסיבים. השארית הזו דביקה, מושכת לכלוך מהר, ועם הזמן מקבלת ריח חמוץ או ריח של סבון ישן.

איך יודעים? אם השטיח מתלכלך מהר במיוחד אחרי כל ניקוי, אם הסיבים מרגישים קשים או דביקים, או אם יוצא קצף כשמטפטפים עליו מים חמים, כנראה שיש בו שאריות.

• יותר תכשיר לא מנקה יותר. הוא רק משאיר יותר שארית.
• אבקות ניקוי שמפזרים ושואבים נשארות לפעמים בבסיס הסיבים.
• ריחות בושם חזקים מתכשירים מתערבבים עם לכלוך ויוצרים ריח לא נעים.

בניקוי בהזרקה-יניקה המים הנקיים שוטפים את השאריות האלה החוצה, ולכן לא פעם השטיח מרגיש רך יותר אחריו. אם ניסיתם בעבר סודה לשתייה, קראו גם את המדריך על ניקוי שטיח עם סודה לשתייה.