שאיבת מים משטיח בשכונת נווה דקלים

בהרבה בתים פרטיים יש קומה תחתונה, חלקית מתחת לפני הקרקע, שמשמשת חדר משחקים, חדר טלוויזיה או חדר אורחים. היא גם המקום שאליו מים נוטים להגיע ראשונים, ובו הם נשארים הכי הרבה זמן, כי אין להם לאן לזרום.

בשכונת נווה דקלים, בחדר כזה אנחנו שואבים קודם את השטיח ואחר כך בודקים אם יש מים עומדים לאורך הקירות. האוורור בקומה תחתונה מוגבל, ולכן מסיר לחות שפועל כמה ימים עושה שם הבדל גדול יותר מבכל חדר אחר בבית.

אם החדר משמש את הילדים, ספרו לנו מאיפה הגיעו המים. בחדר משחקים אנחנו מחמירים יותר בהמלצה לוותר על שטיח שספג מים לא נקיים.

לחיצה במגבות היא צעד ראשון טוב, ושואב רטוב ביתי מוציא כמות לא מבוטלת של מים מפני השטח. הבעיה היא העומק. מגבת סופגת את מה שעולה אליה כשלוחצים, ושואב ביתי יונק בעיקר את השכבה העליונה. הבסיס של השטיח, והמים שנכלאו בינו לבין הרצפה, נשארים כמעט כמו שהיו.

זה ההבדל שאתם מרגישים יום אחרי: השטיח נראה יבש למגע, אבל כשמרימים פינה, הגב קר ורטוב והרצפה מתחתיו מבריקה. שטיח במצב כזה ממשיך לשחרר לחות לאט, ושם מתחיל הריח.

אז אם כבר ספגתם ושאבתם, מצוין, אל תפסיקו. רק דעו שבשטיח שספג הרבה מים, שאיבה במכונה חזקה מוציאה ממנו כמות שמגבות לא יגיעו אליה, וזה מה שמקצר בפועל את זמן הייבוש.

השאיבה מוציאה את רוב המים, והאוויר מוציא את השאר. מה שעובד בפועל:

• פתחו חלונות משני צדי הבית, כדי שתיווצר זרימה ולא רק אוויר עומד.
• כוונו מאוורר עומד או מאוורר תקרה אל השטיח, נמוך ככל האפשר.
• אם השטיח לא מודבק, הרימו אותו על כיסאות או על מעמד, כך שהאוויר יעבור גם מתחת, והפכו אותו מדי כמה שעות.
• בחדר סגור, מזגן שמוגדר לייבוש מוציא לחות מהאוויר ומזרז את התהליך, במיוחד בימים לחים.
• אל תחזירו את השטיח לרצפה, ואל תניחו עליו רהיטים, עד שגם הבסיס וגם הרצפה יבשים לגמרי.

חום ישיר של תנור או שמש חזקה לאורך שעות מזיקים יותר משהם עוזרים, בעיקר לצמר. על הגורמים שמשפיעים על הזמן אפשר לקרוא בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

מזגן שצינור הניקוז שלו נסתם, או שהמגש שלו עולה על גדותיו, מטפטף מים לאותה נקודה שעה אחרי שעה. הרבה פעמים מגלים את זה רק כשהשטיח שמתחת לחלון או ליד הקיר מרגיש קר ורטוב, או כשמופיעה טבעת חומה בקצה.

מים ממזגן הם לרוב מים נקיים יחסית, אבל הטפטוף המתמשך הופך את הנקודה הזו לרוויה במיוחד. הבסיס שם ספוג, ולפעמים גם הרצפה שמתחת. אנחנו מתמקדים באזור הזה בשאיבה, בודקים כמה רחוק המים נדדו, ומסבירים איך לייבש דווקא את הפינה הזו.

לפני שמחזירים את השטיח למקום, כדאי לוודא שמישהו תיקן את הניקוז. שטיח שיבש ויחזור לאותו מקום מתחת לאותו מזגן ייספג שוב כבר בשבוע הבא, ואז הכתם בשוליים רק יתעבה.

צמר שספג מים נקיים אפשר בהרבה מקרים להציל, אבל הוא דורש יותר זהירות. צמר סופג הרבה מים ומתייבש לאט, וצבעים טבעיים או צבעים לא יציבים עלולים לזלוג מאזור כהה לאזור בהיר כבר בזמן שהשטיח רטוב. ובשטיחי קשר, חוטי השתי והערב מכותנה עלולים להתכווץ אם צד אחד מתייבש לפני השני.

בשטיחים כאלה אנחנו שואבים בזהירות, בלי לשפשף ובלי לקפל, ומסבירים איך לייבש אותם שטוחים ובאוויר זורם ולא בשמש. אם כבר רואים זליגה של צבע, לא נוגעים בה בחומרים ביתיים, כי כל ניסיון כזה עלול לקבע אותה.

לפעמים אחרי בדיקה אנחנו נגיד שהשטיח הזה רגיש מדי לטיפול נוסף בבית, ונמליץ לא לגעת בו מעבר לשאיבה. מידע נוסף בעמוד ניקוי שטיחי צמר.