שטיח בחדר ילדים בשכונת קדמת ראשון

בבניינים ותיקים בשכונת קדמת ראשון חדרי השינה האחוריים פונים לפעמים לחצר פנימית או לקיר של בניין שכן, והחלון קטן. החדר מתייבש לאט יותר, ובימים הלחים של הקיץ השטיח יכול להישאר לח שעות ארוכות אם לא מאווררים אותו נכון. בחדר כזה אנחנו מקפידים להכניס לשטיח מעט מים ולהוציא כמה שיותר בשאיבה. אחרי העבודה, פתחו את החלון ואת דלת החדר, ואם יש חלון בצד השני של הדירה פתחו גם אותו ליצירת זרימה. מאוורר עומד שמכוון לשטיח יעזור. שטיח בחדר כזה כדאי לנקות בבוקר כדי שיתייבש עד הערב. אם הילדים צריכים לישון בחדר באותו לילה, ספרו לנו, ונעבוד עם כמה שפחות מים כדי שהשטיח יספיק להתייבש.

שטיח בחדר ילדים לא נדרס כמו שטיח במסדרון, אבל הוא סופג יותר. ילדים משחקים עליו בגובה הרצפה, ומה שבידיים שלהם מגיע לסיבים: שאריות של חטיף, צבע מטוש, דבק, חול מהגינה ומיץ מכוס שהתהפכה.

בנוסף, בחדר ילדים הכתמים קטנים ורבים. אין כתם אחד שאפשר להצביע עליו, אלא שטיח שהולך ומאפיר, עם אזורים דביקים ליד שולחן היצירה ואזור כהה בפינה שבה יושבים לקרוא.

• פירורים ושאריות סוכר מושכים לכלוך ומדביקים אבק לסיב.
• נוזלים קטנים שלא ניגבו מתייבשים ומשאירים אזור נוקשה.
• חול ומשחקים קטנים יורדים לבסיס של סיב ארוך.

לכן בשטיח ילדים ניקוי מלא של השטיח כולו נותן לרוב תוצאה טובה יותר מטיפול בכמה נקודות.

שאיבה קבועה של שטיח בחדר ילדים, פעם או פעמיים בשבוע, מאריכה מאוד את הזמן עד שהוא צריך ניקוי מקצועי.

משקאות של ילדים הם בעיקר סוכר וצבע, ולפעמים גם חלב. מיץ ענבים ומיץ פטל צובעים כמעט כמו יין. חלב ושוקו נראים בהתחלה לא מזיקים, אבל אם הם נשארים בגב השטיח, אחרי יומיים מתחיל ריח חמוץ שלא עובר.

מה עושים: מרימים את הכוס, מניחים מגבת יבשה ולוחצים עליה כמה פעמים, ומוסיפים מעט מים קרים כדי לדלל את הסוכר. בכתם של חלב לא שופכים מים חמים.

כשהריח כבר הופיע, זה סימן שהחלב הגיע לגב ולפעמים לרצפה מתחת. ניקוי שמגיע רק לפני השטח לא יעזור כאן. בניקוי שלנו השאיבה החזקה מושכת את השאריות מהעומק, ואם צריך, אנחנו חוזרים על המעבר באזור הכתם. אם הנוזל עבר מתחת לשטיח, כדאי לנגב גם את הרצפה לפני שהשטיח חוזר למקום.

כוסות עם מכסה ופינת שתייה מחוץ לחדר מצמצמות את רוב המקרים האלה.

תקופת הזחילה היא התקופה שבה הקשר בין הילד לשטיח הכי קרוב. הידיים, הלחיים והברכיים על הסיבים כל היום, וכל מה שנמצא על הרצפה עובר לפה מהר.

לפני השלב הזה כדאי:

• לנקות לעומק את השטיח שבו התינוק ישחק, כדי להוציא אבק, שערות של חיות וחול שהצטברו לאורך זמן.
• לבדוק שאין בשטיח פרנזים שנפרמים או חוטים רופפים שאפשר לתלוש ולהכניס לפה.
• לבדוק את הגב: גב לטקס ישן שמתפורר משאיר פירורים.
• לשאוב את השטיח לעיתים קרובות יותר, פעמיים בשבוע לפחות.

אם יש בבית כלב או חתול, השטיח שבו התינוק זוחל צריך תשומת לב מיוחדת, כי הוא צובר שערות וקשקשים. על הקשר בין שטיחים לאבק תוכלו לקרוא במאמר שטיחים ואלרגיה לאבק.

גם השטיח בסלון, אם התינוק יזחל עליו, ראוי לאותה תשומת לב.

שטיחים לחדרי ילדים מגיעים הרבה פעמים בצבעים חזקים: אדום, כחול כהה, ירוק עז ושחור, על רקע לבן או בהיר. ההדפס הוא לרוב צבע שהודפס על פני הסיב ולא צבע שחדר לכולו, ובשטיחים זולים הצבע לא תמיד יציב.

כשצבע לא יציב נרטב, הוא עלול לזלוג לאזורים הבהירים שלידו. זה נראה כמו הילה ורודה סביב האדום או כתמים כחלחלים על הלבן, ואת זה כבר אי אפשר להחזיר.

לכן לפני ניקוי של שטיח מודפס אנחנו בודקים כל אחד מהצבעים החזקים בנקודה נסתרת, עם מגבת לבנה לחה. אם הצבע עובר למגבת, אנחנו מתאימים את השיטה עם פחות מים, או אומרים לכם בכנות שעדיף לא לנקות אותו בבית. גם בבית, אם ניגבתם כתם ושמתם לב שהמגבת נצבעת בצבע של השטיח, עצרו.

בשטיח מודפס עם רקע לבן, כתם של מיץ אדום יכול להיראות כמו זליגה, ולכן חשוב לנו לדעת מה נשפך עליו.