כתם דם על שטיח בשכונת קריית גנים

בבתים פרטיים בשכונת קריית גנים עם חצר, כלבים וחתולים נכנסים ויוצאים, ולפעמים חוזרים עם פצע קטן מקוץ, מגדר או מחיה אחרת. כרית רגל שנחתכה משאירה שביל של נקודות מהדלת לחצר ועד למקום שבו החיה אוהבת לשכב. לפני שמטפלים בשטיח, טפלו בחיה. אחר כך צלמו את כל השביל ולא רק את הכתם הגדול. בבית עם חצר הכתמים מעורבים לעיתים גם באדמה ובדשא, ולכן אנחנו מתחילים בשאיבה יסודית ורק אז ממשיכים לטיפול בדם. בזמן העבודה כדאי שהחיה תהיה בחוץ או בחדר אחר, ושלא תחזור לשטיח עד שהוא יבש.

צמר הוא סיב של חלבון. זה מה שנותן לו את הרכות ואת הגמישות, וזה גם מה שהופך כתם דם בצמר למקרה מיוחד. התכשירים שהכי טובים בפירוק חלבון של דם עלולים, אם משתמשים בהם לא נכון, לפגוע גם בחלבון של הסיב עצמו.

לכן בשטיח צמר אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת יציבות צבע בפינה נסתרת, ובשטיח רב גוני בכמה צבעים.
• תכשיר שמתאים לצמר, בריכוז ובזמן חשיפה מבוקרים.
• לחות נמוכה ושאיבה צמודה, כדי שהצמר לא יספוג יותר מדי מים.
• שטיפה יסודית בסוף, כדי שלא יישארו שאריות של התכשיר בסיב.

אם בבדיקה הצבע זולג, לא נמשיך, ונגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית. פירוט נוסף על העבודה עם צמר נמצא בעמוד ניקוי שטיחי צמר.

בשטיח צמר יקר, אל תנסו מי חמצן או מסיר כתמים כללי לפני שמדברים איתנו.

בשטיח שאגי הדם לא נשאר בקצוות. הוא יורד בין הסיבים הארוכים לבסיס, ושם הוא מתייבש ומדביק כמה סיבים יחד לגוש קשה. מלמעלה רואים לפעמים רק נקודה קטנה, ובפועל הכתם רחב יותר.

בעזרה הראשונה, אל תשפכו מים לתוך השאגי. הרטיבו את המגבת במים קרים והניחו אותה על הכתם, כך שהמים ייכנסו בהדרגה. ספגו בלחיצה ופתחו את הסיבים ביד כדי לראות כמה עמוק הדם הגיע.

בטיפול שלנו אנחנו פותחים את הסיב באזור, מכניסים את התכשיר עד הבסיס ונותנים לו זמן. אחר כך שוטפים ושואבים כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה מים. אחרי הייבוש כדאי לסרק את הסיבים ביד כדי שהאזור לא יישאר שטוח.

על הגישה שלנו לשטיחים כאלה אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

רוב כתמי הדם בבית הם של בני המשפחה, ואין בהם שום סכנה מיוחדת. ובכל זאת, כמה הרגלים פשוטים הם רעיון טוב:

• כפפות חד פעמיות בזמן הספיגה, במיוחד אם הדם לא של מישהו מהמשפחה.
• מגבות נייר שנזרקות לפח בשקית סגורה, ולא מגבות בד שחוזרות למטבח.
• שטיפת ידיים במים וסבון בסוף.
• הרחקת ילדים קטנים וחיות מחמד מהאזור עד שהוא מטופל ויבש.

מה שלא כדאי לעשות הוא לשפוך על השטיח חומר חיטוי חזק "ליתר ביטחון". רוב החומרים האלה לא מיועדים לשטיחים, הם עלולים להלבין צבע ולפגוע בסיבים, והם לא עוזרים להוציא את הכתם.

הטיפול שלנו מוציא את הדם מהסיבים ושוטף את האזור, וזה מקטין את מה שנשאר בשטיח. אנחנו לא מבטיחים חיטוי מלא, ולא נכון להבטיח את זה על שטיח.

הביקור מתחיל בבדיקה קצרה של השטיח ושל הכתם, ובכמה שאלות: מתי, האם היו מים חמים, ומה כבר נוסה.

1. זיהוי הסיב. צמר, ויסקוזה, ניילון ופוליפרופילן מגיבים אחרת לתכשירים שמפרקים חלבון.
2. בדיקת צבע. על השוליים או בפינה מוסתרת, כדי לראות שהצבע של השטיח לא נע.
3. ריכוך. בכתם יבש, מרככים במים קרים לפני שמוסיפים תכשיר.
4. תכשיר לחלבון. מתאים לסוג הסיב, עם זמן השריה מספיק.
5. שטיפה ושאיבה. בהזרקה-יניקה או בלחות נמוכה, כמה מעברים, וסיום במעבר יניקה בלבד.

אם הכתם נמצא בשטיח שצריך גם ניקוי כללי, אפשר לשלב את שני הדברים באותו ביקור. בסוף נראה לכם את התוצאה, ונגיד אם יש משהו שעלול לעלות בזמן הייבוש. מידע על זמני ייבוש נמצא בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.