ניקוי שטיחים פרסיים בשכונת קריית חתני פרס נובל

בבניינים הוותיקים של שלוש או ארבע קומות בלי מעלית, הציוד עולה ברגל. אנחנו מגיעים עם ציוד נייד שאפשר לפרק לחלקים ולשאת במדרגות, כך שקומה גבוהה היא לא סיבה לוותר על ניקוי. מה שכן, כדאי שדלת הכניסה לבניין תישאר פתוחה בזמן ההעלאה, ושהדרך מהדלת לשטיח תהיה פנויה.

בדירות האלה השטיח הפרסי הוא לפעמים שטיח ותיק שעבר מדור לדור ומונח באותו מקום עשרות שנים. שטיח כזה דורש בדיקה זהירה של הבסיס והפרנזים לפני הניקוי בשכונת קריית חתני פרס נובל, כי צמר ישן שנשחק מתנהג אחרת מצמר שעדיין חזק וגמיש. לפעמים נמליץ על ניקוי עדין יותר מהרגיל דווקא בשטיח הזה, ולא נוותר על בדיקת הצבע גם אם הוא נראה יציב.

צבעים טבעיים שהופקו מצמחים ומשורשים הם חלק מהיופי של שטיח פרסי, אבל לא תמיד הם יציבים במים. גם שטיחים עם צבעים סינתטיים ישנים, מתקופות שבהן הצביעה לא קובעה היטב, עלולים לדמם. התוצאה המוכרת היא אדום שזולג לתוך שטח לבן או בז', ונשאר שם.

לכן לפני ניקוי כל שטיח בעבודת יד בשכונת קריית חתני פרס נובל אנחנו מורחים מעט מתמיסת הניקוי באזור קטן ונסתר, בכל צבע עיקרי בנפרד, ומצמידים מטלית לבנה. אם הצבע עובר, יש שלוש אפשרויות:

• להמשיך בשיטה יבשה יותר ובזהירות מיוחדת באזורים הרגישים.
• לנקות רק חלק מהשטיח, למשל פרנזים ושאיבה עמוקה.
• להמליץ לא לנקות את השטיח בבית בכלל.

הבדיקה לוקחת דקות ספורות, והיא לא שלב שמדלגים עליו גם כשהשטיח כבר נוקה בעבר. צבע שהחזיק לפני שנים לא בהכרח מחזיק היום, במיוחד אחרי חשיפה לשמש ולחומרים ביתיים.

הפרנזים עשויים בדרך כלל כותנה, ולפעמים צמר או משי, והם ממשיכים את חוטי השתי שעוברים לכל אורך השטיח. בגלל שהם לבנים או בהירים, הם מראים כל לכלוך, ובגלל שהם בקצה, הם נגררים, נתפסים בגלגלי כיסאות ונשאבים לתוך שואב האבק.

בניקוי אנחנו מטפלים בהם בנפרד: מסרקים אותם ביד, מנקים בתמיסה עדינה ושואבים את הלחות, בלי מברשת סיבובית ובלי משיכה. הצהבה ישנה לא תמיד יורדת עד הסוף, במיוחד כשהיא נובעת מכותנה שהתחמצנה עם השנים ולא מלכלוך.

מה שאנחנו לא עושים: לא תופרים, לא קושרים מחדש ולא מחליפים פרנזים. אם חלק מהם קרוע או חסר, נציין את זה לפני הניקוי, כדי שלא תצפו לראות אותם שלמים אחריו. טיפ לשגרה: כשאתם שואבים, עצרו את השואב לפני הפרנזים ואל תעברו עליהם עם המברשת המסתובבת. מספיק לסרק אותם ביד מדי פעם.

צמר הוא סיב שמגן על עצמו טוב יחסית: יש בו שכבה טבעית שדוחה נוזלים לזמן קצר, ולכן כתם שטופל מהר יוצא לרוב בקלות. הבעיה מתחילה כשכתם נשאר ימים או שבועות, או כשניסו להוציא אותו עם מלבין, אקונומיקה או חומר חזק מהמטבח.

• קפה ותה משאירים טאנינים שנקשרים לצמר. לרוב אפשר להחליש אותם מאוד, לא תמיד להעלים.
• יין אדום על צמר בהיר הוא מקרה קשה, במיוחד אחרי שהתייבש.
• שתן של חיות שחדר לבסיס יכול לשנות את הצבע של הצמר עצמו, ומשאיר לפעמים סימן וריח גם אחרי ניקוי.
• שעווה ושמן מטופלים בנפרד, בעבודה נקודתית.

אנחנו לא מבטיחים שכל כתם ייעלם. נגיד לכם מראש, לפי תמונה, מה נראה סביר. אם קרה משהו עכשיו, אל תשפשפו. ספגו עם מגבת לבנה וקראו את ההסבר על כתם יין בשטיח לפני שאתם מנסים חומר כלשהו.

הרבה שטיחים פרסיים מגיעים לניקוי אחרי שנים בבוידעם, במחסן הביתי או מתחת למיטה, אחרי ירושה או מעבר דירה. שטיח כזה דורש בדיקה מוקדמת, כי מה שקרה לו בזמן שהיה מגולגל לא תמיד נראה מלמעלה.

• עש: מחפשים אזורים שבהם הערימה נעלמה והקשרים חשופים, בעיקר בגב ובמקומות שהיו מקופלים. הניקוי מוציא את האבק והביצים מהשטח, אבל לא מחזיר צמר שנאכל.
• קפלים: קפל חד שהחזיק שנים יכול להיסדק כשמנסים לשטח אותו בכוח. מניחים את השטיח שטוח יום או יומיים לפני הניקוי.
• לחות: כתמים כהים בגב וריח של מרתף הם סימן שהשטיח נרטב בזמן שהיה סגור.

אם השטיח עבר את הבדיקה, ניקוי בשכונת קריית חתני פרס נובל מחזיר לו הרבה מהצבע שהוסתר מתחת לאבק. אם לא, נגיד בדיוק מה מצאנו ונציע מה כן אפשר לעשות אצלכם בבית. גם שטיח שלא מתאים לניקוי מלא יכול לפעמים לקבל שאיבה עמוקה מהגב ומהחזית.