כתם יין על שטיח בשכונת ראשונים

בבתים פרטיים בשכונת ראשונים האירוח גדול יותר: ארוחות חג, ימי הולדת ומסיבות שבהן עשרות אנשים עוברים על השטיחים. אחרי ערב כזה יש לעיתים כתמי יין בכמה חדרים, בסלון, בפינת האוכל ולפעמים גם בחדר העבודה שהפך לחדר אורחים. עברו על הבית למחרת בבוקר באור יום, וצלמו כל שטיח בנפרד. את המחיר תקבלו מראש, לפי הסוג, המידות והמצב של כל שטיח. בבית עם כמה קומות אנחנו מעבירים את הציוד בין הקומות, ומבקשים שהמדרגות יהיו פנויות. נטפל בכל הכתמים באותו ביקור.

מסיבה בבית משאירה בדרך כלל דפוס מוכר של כתמים: כתם גדול אחד במקום שבו כוס התהפכה, כמה טיפות קטנות בדרך מהשולחן לספה, ועקבות של נעליים שדרכו על הכתם הגדול בזמן שהוא היה רטוב. לפעמים יש גם שאריות של אוכל, רוטב ושוקולד.

מה לעשות בבוקר שאחרי:

• לעבור על השטיח באור יום ולסמן כל נקודה, גם הקטנות.
• לא לנקות את כל השטיח לבד עם דלי מים. זה רק מרטיב את הגב ומפזר את הכתמים.
• לצלם תמונה רחבה ותמונות קרובות, ולשלוח לנו.

במצב כזה אנחנו בדרך כלל ממליצים לטפל בכל הכתמים ואז לנקות את השטיח כולו, כדי שהתוצאה תהיה אחידה. ניקוי נקודתי של עשרה מקומות שונים עלול להשאיר שטיח מנוקד באזורים בהירים.

אם יש כתמים נוספים שאינם יין, ספרו לנו מה הם. כל כתם מקבל את הטיפול שמתאים לו.

בבתים עם ילדים, כתמים אדומים מגיעים יותר ממיץ מאשר מיין. מיץ ענבים טבעי מכיל את אותו צבע של קליפת הענב, ולכן הוא מתנהג כמו יין. שתייה אדומה ומיץ פטל מכילים בדרך כלל צבע מאכל סינתטי, וזה צבע שנועד להיות חזק ויציב.

שני הבדלים חשובים:

• סוכר. מיצים ומשקאות מתוקים משאירים אזור דביק. גם אחרי שהצבע יוצא, הסוכר שנשאר מושך אבק, והמקום מתכהה שוב תוך שבועות.
• צבע מאכל. חלק מצבעי המאכל האדומים נקשרים לניילון ולצמר בדומה לצבע של שטיח, ואז קשה להפריד ביניהם.

העזרה הראשונה זהה: ספיגה, מים קרים, ספיגה. בטיפול שלנו אנחנו מקפידים על שטיפה יסודית בסוף, כדי שלא יישאר סוכר בסיב. על שטיחים בחדרי ילדים כתבנו בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.

ספרו לנו בדיוק מה נשפך. מיץ ענבים ושתייה אדומה נראים דומים על השטיח, אבל לא מגיבים אותו דבר.

בשטיח פרסי או בשטיח יד יש בעיה כפולה: גם הכתם עקשן, וגם הצבעים של השטיח עצמו עלולים להיות רגישים. בשטיחים ישנים הצבעים לעיתים צמחיים, ואדום וכחול עמוק נוטים לזלוג כשמרטיבים אותם. זה אומר שטיפול לא זהיר בכתם יין עלול להזיז את הצבע של השטיח ולהחמיר את המצב.

מה לעשות עד שנגיע:

• לספוג בלחיצה עם מגבת לבנה, בלי מים בכמות גדולה.
• לא לנסות שום חומר מעבר לכמה טיפות של מים קרים.
• לבדוק אם היין הגיע לפרנזים, כי הם מכותנה ומקבלים צבע בקלות.

בביקור אנחנו בודקים את יציבות הצבע בכמה צבעים שונים של השטיח, ועובדים בלחות נמוכה. אם הצבע זולג בבדיקה, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית. מידע נוסף נמצא בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים.

לא כל יין משאיר כתם אדום. יין לבן ורוזה נראים כמעט שקופים על השטיח, ולכן רבים לא מטפלים בהם בכלל. זו טעות קטנה שמתגלה אחרי כמה שבועות, כשהאזור מתחיל להצהיב או להתכהות.

הסיבה היא הסוכר והחומצה שביין. הם נשארים בסיב אחרי שהנוזל מתאדה, מושכים אבק, ובחלק מהשטיחים גם מגיבים עם הצבע לאורך זמן. שמפניה ויין מבעבע מתוק מוסיפים עוד סוכר.

העזרה הראשונה היא כמו בכל כתם: ספיגה, מים קרים וספיגה. גם אם לא רואים כתם, כדאי לדלל את האזור במעט מים ולספוג, כדי להוציא את הסוכר.

אם מצאתם על השטיח אזור צהבהב או כהה שאתם לא יודעים מאיפה הגיע, ונזכרתם שבמקום הזה נשפך פעם יין לבן, ספרו לנו. כתם כזה דורש טיפול שונה מכתם של לכלוך רגיל.