שאיבת מים משטיח בבת ים

בדירות ישנות החדרים קטנים, החלונות לא תמיד מול חלון אחר, ובחדרים פנימיים יש לפעמים רק חלון קטן לחדר מדרגות או למרפסת סגורה. בחדר כזה שטיח רטוב מתייבש לאט, גם אחרי שאיבה טובה.

בבת ים, אם השטיח נמצא בחדר כזה, אנחנו מציעים לעשות את הייבוש בחדר אחר: אחרי השאיבה השטיח קל מספיק להעברה לסלון או למרפסת. אם אי אפשר להזיז אותו, מאוורר שמכוון אליו ודלת פתוחה כל הזמן עושים הבדל גדול.

שימו לב גם לאריחים. בדירות ישנות יש לפעמים אריחים עם מרווחים רחבים שסופגים מים. אם הרצפה מתחת לשטיח נשארת כהה, תנו לה להתייבש לפני שמחזירים את השטיח.

בשטיח מקיר לקיר, מתחת לשכבה שרואים, יש בדרך כלל ריפוד ספוגי שמונח על הרצפה. הוא נותן את התחושה הרכה מתחת לרגל, והוא גם החלק שסופג הכי הרבה מים בהצפה. כשהשטיח מתוח ומחובר לקירות, הריפוד כלוא מתחתיו ומתייבש לאט מאוד.

בשאיבה שלנו חלק מהמים שבריפוד יוצאים דרך השטיח, וברטיבות קלה של מים נקיים זה לפעמים מספיק, בשילוב אוורור טוב. כשהמים עמדו הרבה זמן, כשהריפוד דק ומתפורר, או כשהמים היו מלוכלכים, הריפוד בדרך כלל צריך להתחלף.

את הריפוד מחליף מתקין, שמרים את השטיח, מניח שכבה חדשה ומותח אותו בחזרה. אנחנו לא מתקינים ולא מותחים שטיחים, וגם ריפוד חדש לא נשים, ולכן נספר לכם מה ראינו ואת מי כדאי להזמין. על הטיפול השוטף בשטיחים כאלה בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר.

הצפה ממכונת כביסה או ממדיח נראית כמו מים רגילים, אבל היא מביאה איתה סבון, מרכך, שאריות מזון ולכלוך מהבגדים. אם רק שואבים את המים ונותנים לשטיח להתייבש, השאריות נשארות בסיבים. התוצאה היא שטיח שנעשה קשה ודביק, ושמושך אליו אבק מהר מאוד.

לכן בהצפה כזו אנחנו לא עוצרים בשאיבה. אחרי שהוצאנו את רוב המים, מגיעה שטיפה במים נקיים ושאיבה נוספת, כדי למשוך החוצה גם את הסבון. בשטיחים שלא סובלים הרבה מים, כמו ויסקוזה או צמר עם צבעים רגישים, השטיפה נעשית בזהירות ובכמות קטנה, אחרי בדיקה בנקודה נסתרת.

אם ההצפה התגלתה רק אחרי כמה שעות, ספרו לנו. מים עם שאריות מזון שעמדו זמן רב בחום משנים את ההחלטה אם כדאי להציל את השטיח.

בסערת חורף, חלון שנשאר פתוח או מסילה של דלת מרפסת שהתמלאה מכניסים מים אל הבית בדרך כלל לאורך קיר אחד. השטיח שקרוב לפתח נרטב בקצה, והמים ממשיכים לזרום לאורך הבסיס, לפעמים עד אמצע החדר.

מי גשם נקיים יחסית, אבל בדרך הם עוברים על אדן, על מסילה ועל רצפת מרפסת, ואוספים חול, אבק ועלים. לכן אחרי השאיבה לפעמים נשארים סימנים בהירים או כהים בקו שבו המים עצרו. את אלה אפשר לרוב להוציא בניקוי אחרי שהשטיח מתייבש.

כשאנחנו מגיעים להצפה כזו, אנחנו שואבים לא רק את הקצה הרטוב אלא את כל הרצועה שעל הדרך של המים, ובודקים ביד עד איפה הבסיס קר. אחר כך כדאי להזיז את השטיח מהפתח עד שהחלון או הדלת יטופלו.

הצפה בבית היא הרבה פעמים גם אירוע ביטוחי, ותמונות טובות עוזרות בשני מקומות: אצלנו, כדי להעריך את המצב לפני שמגיעים, ואצל שמאי הביטוח, אם תגישו תביעה. כדאי לצלם:

• את החדר כולו, עם השטיח במקומו, לפני שמזיזים משהו.
• את האזור הרטוב מקרוב, כולל טבעות, צבע שזז או סיבים שנשכבו.
• את מקור המים: הצינור, המזגן, המכונה או החלון.
• את הגב של השטיח ואת הרצפה מתחתיו, אם אפשר להרים פינה.
• תווית או מדבקה בגב השטיח, אם יש, עם פרטי הסיב והיצרן.

את התמונות האלה שלחו לנו בוואטסאפ, יחד עם המידע מתי זה קרה. אם תצטרכו מאיתנו פירוט של מה שעשינו, נכתוב לכם תיאור של העבודה אחרי הביקור.