שטיח בחדר ילדים ביהוד-מונוסון

בהרבה דירות במגדלים ביהוד-מונוסון אין חדר משחקים נפרד, ושטיח המשחק של הילדים מונח בסלון, ליד הספה או מול הטלוויזיה. שטיח כזה מקבל גם את הלכלוך של חדר הילדים וגם את זה של הסלון: אוכל, משקאות של מבוגרים ותנועה רבה. כדאי לבחור לו מקום רחוק מפינת האוכל, ולהרים אותו מדי פעם כדי לשאוב מתחת. כשמנקים אותו, תכננו את היום כך שהסלון לא ישמש כמה שעות, כי שטיח בסלון פתוח עובר בו הרבה תנועה. שלחו לנו תמונה של השטיח ושל הסלון סביבו, ונאמר אם יש כתמים שדורשים טיפול מיוחד, ואם כדאי לשלב את הניקוי עם שטיחים נוספים בבית.

"שטיח משחק" יכול להיות הרבה דברים, וחשוב לדעת מה מנקים ואיך.

• שטיחים מודפסים עם כבישים, מפות או משחקים. לרוב מפוליפרופילן או ניילון עם גב גומי או לטקס. הם מגיבים טוב להזרקה ויניקה, אבל ההדפס צריך בדיקת צבע.
• שטיחי כותנה דקים. קלים ונוחים, אבל רגישים להתכווצות כשמרטיבים אותם יותר מדי.
• שטיחים רכים עם סיב גבוה. נעימים לישיבה, וצוברים יותר.
• שטיחים מבד מרופד. מבנה עם שכבת ספוג בפנים, שקשה לייבש אותו אם המים חודרים עמוק.

מזרני פאזל מספוג הם לא שטיח מטקסטיל. אותם נוח לפרק ולשטוף במים וסבון עדין בבית, ולייבש היטב לפני שמרכיבים שוב. לא צריך טכנאי בשבילם. אם אתם לא בטוחים מה יש לכם, צלמו את השטיח ואת התווית שלו ושלחו לנו.

בשטיח עם גב גומי חשוב לבדוק שהגב לא מתפורר, כי מים מאיצים את ההתפוררות של גב ישן.

יש שני סוגים, והם מתנהגים הפוך. בצק משחק רך הוא על בסיס קמח, מלח ומים. כשהוא מתייבש הוא מתפורר, ולכן הכלל הוא לחכות. בצק יבש יוצא ברובו בגירוד עדין ובשאיבה, ובצק רטוב נמרח לתוך הסיב.

פלסטלינה קלאסית היא על בסיס שעווה ושמן, והיא לא מתייבשת לעולם. היא נשארת רכה ונמרחת עם חום הגוף והרגליים. כאן עוזר קירור עם קרח כדי להקשות אותה, ואחר כך הרמה בעדינות של החתיכות.

בשני המקרים לרוב נשאר צבע, ובפלסטלינה גם כתם שומני. אל תנסו על פלסטלינה מים חמים או מגהץ: השמן נספג לעומק ומשאיר אזור כהה. בניקוי שלנו אנחנו מטפלים קודם בשומן ואחר כך בצבע, ומסיימים בשטיפה. בשטיחים עם צבע בהיר כדאי לשלוח תמונה ונאמר מה סביר לצפות לו.

כדאי לבדוק גם את הסוליות של הנעליים ואת גלגלי הכיסא בחדר, כי פלסטלינה נוטה להימרח ממקום למקום בלי שמרגישים.

שולחן היצירה הוא המקור הקבוע של כתמים בחדר ילדים.

• טושים על בסיס מים, אלה שמסומנים כרחיצים, יוצאים לרוב טוב, במיוחד אם לא שפשפו אותם.
• טושים קבועים הם כתם צבע לכל דבר, ולעיתים קרובות משאירים סימן גם אחרי טיפול.
• צבעי פנדה ושעווה הם שעווה עם צבע. מקררים, מגרדים בעדינות, ואחר כך מטפלים בצבע.
• דבק לבן נמס במים כל עוד הוא לא מתייבש. דבק פלסטיק ודבק חם קשים יותר.
• נצנצים לא מכתימים, אבל נכנסים לבסיס ונשארים שם חודשים. שאיבה חזקה ואיטית מוציאה את רובם.
• גואש וצבעי ידיים יוצאים טוב כשהם רטובים, וקשים יותר כשהתייבשו.

בניקוי השטיח כולו רוב השאריות הקטנות האלה מתבהרות, ואת מה שנשאר אנחנו בודקים נקודתית.

שולחן יצירה על משטח רחיץ, או מגבת ישנה מתחת לכיסא, חוסכים הרבה מהכתמים האלה.

בשטיח שבו ילדים זוחלים ומשחקים, מה שנשאר בסיב אחרי הניקוי חשוב לא פחות ממה שיצא ממנו. תכשיר שלא נשטף כמו שצריך משאיר שכבה דקה ודביקה. היא מושכת לכלוך, גורמת לשטיח להתכהות מחדש מהר יותר, ונמצאת במגע עם הידיים של הילדים.

מה אנחנו עושים:

• משתמשים בתכשירים המיועדים לשטיחים, לפי הוראות היצרן ובריכוז הנכון.
• לא מוסיפים בשמים או ניחוחות חזקים. שטיח נקי לא צריך ריח מיוחד.
• מסיימים בשטיפה במים נקיים ושאיבה חוזרת, כדי להוציא את שאריות התכשיר.
• לא משתמשים באקונומיקה או בתכשירי חיטוי חזקים על השטיח.

אם יש לילד רגישות ידועה לחומר מסוים או בעיית עור, ספרו לנו מראש ונתאים את הטיפול. מידע כללי על אופן העבודה נמצא בעמוד ניקוי שטיחים בבית.

שאלו אותנו כל שאלה על החומרים לפני שאנחנו מתחילים. נשמח להסביר במה אנחנו משתמשים ולמה.