כתם יין על שטיח בשכונת נאות אשלים

בדירות ישנות בשכונת נאות אשלים האוורור לעיתים מוגבל, והחדרים פונים לחצר פנימית או לקיר קרוב. כתם יין שטופל נשאר בגב השטיח עם מעט לחות, ואם השטיח מתייבש לאט, הצבע עלול לעלות חזרה לקצות הסיבים. לכן אנחנו מכניסים כמה שפחות נוזל, שואבים חזק ומסיימים במעבר יניקה בלבד. אחרי הטיפול פתחו חלונות בשני צדי הדירה, אם אפשר, והפעילו מאוורר שמכוון לאזור. בחורף, מזגן במצב ייבוש עוזר. אל תשימו על האזור שטיחון או מגבת עד שהוא יבש, כי הם כולאים לחות. אם הכתם עולה שוב אחרי יומיים, שלחו לנו תמונה.

הצבע של יין אדום מגיע מקליפות הענבים, ובמהלך ייצור היין הוא נקשר לחומרים אחרים ונעשה יציב. זה מה שנותן ליין את הצבע העמוק שלו, וזה גם מה שגורם לו להיקשר לסיבים של שטיח.

בנוסף, יין הוא חומצי, ויש בו אלכוהול שעוזר לצבע לחדור מהר לסיב. בשטיח צמר, שהוא סיב שסופג צבעים בקלות, היין נכנס לתוך הסיב עצמו ולא רק עוטף אותו מבחוץ.

עם הזמן, החמצן באוויר משנה את הצבע. כתם יין טרי הוא אדום-סגול, וכתם בן כמה שבועות הוא חום-סגול. השינוי הזה הופך את הכתם ליציב יותר, ולכן קשה יותר להוציא אותו.

בשטיחים סינתטיים מפוליפרופילן, היין נצמד בעיקר מבחוץ לסיב, ולכן שם הסיכויים טובים יותר. בניילון, שגם הוא סיב סינתטי, היין נקשר יותר בקלות. הבדלים כאלה הם הסיבה שאנחנו מזהים את הסיב לפני שאנחנו נוגעים בכתם.

כתם יין שנשאר על השטיח שבועות או חודשים נראה אחרת מכתם טרי. הוא כבר לא אדום אלא חום-סגול, השוליים שלו חדים יותר, ולפעמים יש סביבו טבעת כהה. זה סימן שהצבע התחמצן ונקשר לסיב.

בכתם כזה אנחנו עובדים בשלבים:

• בדיקת צבע של השטיח בפינה נסתרת, כדי לדעת כמה אפשר להפעיל.
• טיפול מקדים עם תכשיר שמתאים לצבעי מזון וטאנינים ולסוג הסיב.
• זמן השריה, ואז שטיפה ושאיבה.
• אם צריך, סבב נוסף באותו ביקור, תוך מעקב אחרי הצבע של השטיח.

ברוב המקרים כתם ישן מתבהר באופן ניכר, אבל בשטיח בהיר עלולה להישאר הצללה ורודה או חומה עדינה. אם הכתם עבר בעבר מי חמצן, אקונומיקה או חום, הסיכוי יורד. נגיד לכם את כל זה לפני שאתם מזמינים, לפי התמונה.

הכלל הוא לעצור כשהטיפול מתחיל לסכן את השטיח, גם אם נשאר משהו מהכתם.

בבתים עם ילדים, כתמים אדומים מגיעים יותר ממיץ מאשר מיין. מיץ ענבים טבעי מכיל את אותו צבע של קליפת הענב, ולכן הוא מתנהג כמו יין. שתייה אדומה ומיץ פטל מכילים בדרך כלל צבע מאכל סינתטי, וזה צבע שנועד להיות חזק ויציב.

שני הבדלים חשובים:

• סוכר. מיצים ומשקאות מתוקים משאירים אזור דביק. גם אחרי שהצבע יוצא, הסוכר שנשאר מושך אבק, והמקום מתכהה שוב תוך שבועות.
• צבע מאכל. חלק מצבעי המאכל האדומים נקשרים לניילון ולצמר בדומה לצבע של שטיח, ואז קשה להפריד ביניהם.

העזרה הראשונה זהה: ספיגה, מים קרים, ספיגה. בטיפול שלנו אנחנו מקפידים על שטיפה יסודית בסוף, כדי שלא יישאר סוכר בסיב. על שטיחים בחדרי ילדים כתבנו בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.

ספרו לנו בדיוק מה נשפך. מיץ ענבים ושתייה אדומה נראים דומים על השטיח, אבל לא מגיבים אותו דבר.

בשטיח פרסי או בשטיח יד יש בעיה כפולה: גם הכתם עקשן, וגם הצבעים של השטיח עצמו עלולים להיות רגישים. בשטיחים ישנים הצבעים לעיתים צמחיים, ואדום וכחול עמוק נוטים לזלוג כשמרטיבים אותם. זה אומר שטיפול לא זהיר בכתם יין עלול להזיז את הצבע של השטיח ולהחמיר את המצב.

מה לעשות עד שנגיע:

• לספוג בלחיצה עם מגבת לבנה, בלי מים בכמות גדולה.
• לא לנסות שום חומר מעבר לכמה טיפות של מים קרים.
• לבדוק אם היין הגיע לפרנזים, כי הם מכותנה ומקבלים צבע בקלות.

בביקור אנחנו בודקים את יציבות הצבע בכמה צבעים שונים של השטיח, ועובדים בלחות נמוכה. אם הצבע זולג בבדיקה, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית. מידע נוסף נמצא בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים.