קרדית אבק בשטיח בשכונת נאות אשלים

בהרבה דירות ישנות בשכונת נאות אשלים המרפסת נסגרה והפכה לחלק מהסלון, והתריסים הישנים נשארו. תריסים כאלה, ופתחים בין המרפסת לבין החדר, מכניסים אבק רחוב ופיח באופן קבוע. השטיח שמונח קרוב לחלונות האלה מקבל את רוב האבק. בדירה כזו כדאי לנגב את מסילות החלונות והתריסים לפני ניקוי השטיח, כי אחרת האבק שמצטבר שם חוזר לשטיח תוך ימים. אם החדר מאוורר רק מצד אחד, הייבוש אחרי ניקוי יהיה איטי יותר, ומאוורר עומד שמכוון לשטיח יעזור. כדאי גם לסגור את התריסים בימים של רוח חזקה ואבק, ולפתוח את החלונות לאוורור בשעות שבהן האוויר בחוץ נקי יותר.

קרדית האבק צריכה שלושה דברים: מזון, חום ולחות. שטיח עבה נותן את שלושתם. קשקשי עור, שערות ושאריות אוכל נופלים בין הסיבים ונשארים שם, הבסיס של השטיח שומר על חום, והסיבים מחזיקים לחות מהאוויר.

הקרדית עצמה לא נושכת ולא מעבירה מחלות. מה שמעורר תגובה אצל אנשים רגישים הוא בעיקר ההפרשות שלה וחלקי גוף זעירים שמתפרקים לאבק דק מאוד. האבק הזה מתרומם לאוויר כשהולכים על השטיח, כשמשחקים עליו או כשמנערים אותו.

לכן שטיח צפוף שנמצא בחדר שינה או בחדר שבו יושבים הרבה מצטבר בו יותר חומר מאשר בשטיח מעבר במסדרון. זה גם מסביר למה בבית אחד שני שטיחים יכולים להתנהג אחרת לגמרי. מידע כללי נוסף על הקשר בין שטיחים לרגישות לאבק נמצא במאמר שטיחים ואלרגיה לאבק.

שטיח שכמעט לא דורכים עליו, כמו שטיח בחדר אורחים, צובר פחות מזון לקרדית, אבל עדיין אוסף אבק מהאוויר.

ניקוי בהזרקה ויניקה מכניס לשטיח מים עם תכשיר, ומיד שואב אותם חזרה יחד עם מה שהשתחרר מהסיבים. התוצאה, כשהעבודה נעשית נכון:

• הפחתה של אבק דק שהשואב הביתי לא מוציא מהבסיס.
• הוצאה של קשקשים ושאריות שמשמשים מזון לקרדית.
• הפחתה של הפרשות הקרדית והאלרגנים שנאספו בסיבים.
• שטיח נקי יותר במראה ובמגע, עם פחות אבק שעולה כשיושבים עליו.

זה לא אומר שהשטיח הופך לסטרילי. אבל ההבדל בכמות האבק בין שטיח שנוקה לשטיח שלא נוקה שנים הוא משמעותי, ואנשים רגישים מרגישים אותו לעיתים קרובות. בשטיחים עדינים מצמר ובשטיחי יד אנחנו עובדים בלחות נמוכה, ושם הדגש הוא על שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי. פירוט על השיטות נמצא בעמוד ניקוי יבש או רטוב.

שטיח שנוקה לעומק גם מגיב טוב יותר לשאיבה הביתית בשבועות שאחרי, כי הסיבים פתוחים ונקיים משאריות דביקות.

שטיח מקיר לקיר שונה משטיח רגיל בנקודה אחת חשובה: אי אפשר להרים אותו, לנער אותו או לנקות את הרצפה שמתחתיו. לרוב יש מתחתיו ריפוד ספוגי, והאבק שעובר את הסיבים נאסף בגב ובריפוד לאורך שנים.

בשטיח כזה במיוחד חשוב לא להשאיר הרבה מים אחרי הניקוי. ריפוד שנשאר רטוב יום או יומיים הופך למקום לח וחם, בדיוק ההפך ממה שרוצים. לכן אנחנו עובדים עם שאיבה חזקה ומעברים חוזרים של יניקה בלבד, וממליצים על אוורור מלא של החדר עד שהשטיח יבש.

עוד נקודה: שוליים של שטיח מקיר לקיר לאורך הקירות ומתחת לרהיטים צוברים אבק שהשואב לא מגיע אליו. בביקור אנחנו מתייחסים גם לאזורים האלה, בתנאי שהם נגישים. על הייחוד של שטיח כזה תמצאו עוד בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר.

אם אתם שוקלים להחליף שטיח מקיר לקיר בחדר של אדם רגיש, זו החלטה שכדאי לקבל עם מידע מלא. כל עוד הוא שם, ניקוי עמוק ושאיבה קבועה הם הכלים שיש.

אבק של שיפוץ הוא אבק אחר. הוא דק מאוד, מכיל שאריות של טיח, גבס, מלט וצבע, ושוקע עמוק לבסיס של השטיח. גם אם השטיח היה מקופל או מכוסה, לרוב נכנס אליו משהו, ואם הוא היה פרוש בזמן העבודה, הכמות יכולה להיות גדולה.

הבעיה היא שאבק כזה עדיין נמצא שם גם אחרי כמה שאיבות, ומתרומם כל פעם שהולכים על השטיח. הוא מצטרף לאבק הביתי הרגיל ולקשקשים, וכל הכמות הזו היא סביבה נוחה לקרדית.

מה כדאי לעשות: לחכות שהשיפוץ ייגמר לגמרי, כולל הניקיון הכללי של הדירה, ורק אז לנקות את השטיח. שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי חשובה כאן במיוחד, כי אבק של מלט וגבס שמתערבב עם מים בתוך השטיח הופך לעיסה שקשה להוציא. אנחנו מתחילים תמיד בשאיבה יבשה חזקה, ורק אחר כך מכניסים מים.

אם השטיח היה פרוש בחדר שבו נעשתה עבודה, כדאי לבדוק גם את הגב. אבק כבד מתיישב לעיתים מתחת לשטיח, על הרצפה עצמה.