שתן חתול על שטיח בשכונת נאות אשלים

בבניינים ישנים הריצוף הוא לרוב אריחים ישנים עם מרווחי רובה רחבים. כשחתול עושה על שטיח שמונח על ריצוף כזה, השתן עובר את השטיח ונבלע ברובה, שם הוא נשאר הרבה אחרי שהשטיח נוקה. בשכונת נאות אשלים בדירות קרקע, הלחות מהקרקע מגבירה עוד את הריח.

לפני הטיפול נרים את השטיח כדי לבדוק אם הרובה כהה או מדיפה ריח. אם כן, תצטרכו לטפל בה בנפרד לפני שהשטיח הנקי חוזר, כי אנחנו מנקים שטיחים בלבד. בלי זה, החתול ימשיך להרגיש את הנקודה דרך השטיח.

אם השטיח קטן, אפשר גם לשקול להחליף את מקומו בחדר אחרי הניקוי. נקודה חדשה על רצפה שלא ספגה שתן מקטינה את הסיכוי שהחתול יזהה אותה כמקום מוכר.

חתולים התפתחו מבעלי חיים של מדבר, והגוף שלהם חוסך מים. הם שותים מעט ומפרישים שתן מרוכז מאוד, עם כמות גבוהה של אוריאה וחומרים נוספים. כשהשתן מתייבש בשטיח, חיידקים מפרקים את האוריאה לאמוניה, וזה הריח החד שמרגישים בימים הראשונים.

בשלב מאוחר יותר מתפרקים חומרים אחרים בשתן ומשחררים תרכובות גופרית, שאחראיות לריח הכבד והעמוק שמזכיר לא מעט אנשים ריח של בצל רקוב. אצל חתולים זכרים שלא עברו סירוס הריח הזה חזק במיוחד.

• כמות קטנה של שתן חתול מריחה כמו כמות גדולה של שתן כלב.
• הריח מתחזק עם הזמן במקום להיחלש.
• חום ולחות מעוררים אותו מחדש.

לכן טיפול בשתן חתול דורש תכשיר שמפרק את החומרים האלה עצמם, ולא רק ניקוי שמוריד את הכתם הנראה. שטיפה במים לבד מזיזה את הבעיה, אבל לא פותרת אותה.

חתולים אוהבים פינות ומקומות מוסתרים. בשטיח מקיר לקיר זה אומר שהכתמים נמצאים לא פעם מתחת למיטה, מאחורי ארון, בפינה שליד הוילון או בפס שליד הדלת. אלה בדיוק המקומות שהשואב לא מגיע אליהם ואנשים לא בודקים.

שטיח מקיר לקיר מונח בדרך כלל על ריפוד ספוגי, ולפעמים מודבק או מתוח על פסים. שתן שעבר את התחתית נספג בריפוד, והריפוד מחזיק אותו הרבה זמן. אנחנו מטפלים בסיבים ובתחתית ומשתמשים בהזרקה עמוקה יותר באזורים הפגועים, אבל לא מפרקים ולא מחליפים ריפוד.

אם הריפוד ספוג לעומק במקום שבו החתול סימן חודשים, נגיד לכם שייתכן שיישאר ריח. בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר יש פירוט של העבודה על שטיחים מותקנים.

לפני שאנחנו מגיעים, כדאי להזיז את הרהיטים הקלים מהקירות ולפנות את הפינות, כדי שנוכל להגיע עם הפנס לכל מקום שהחתול אוהב להסתתר בו. מתחת למיטה זה לרוב המקום הראשון שבודקים.

כשיש בבית שניים או שלושה חתולים, כתמי שתן על השטיח הם לא פעם תוצאה של מתח ביניהם. חתול שמרגיש מאוים מסמן את הגבולות שלו, וחתול שנחסם בדרך לארגז על ידי חתול אחר עושה במקום הקרוב. השטיח בסלון, שבו כולם עוברים, הוא מקום טבעי לזה.

במקרים כאלה בדרך כלל יש יותר נקודות, והן מפוזרות. בבדיקת UV אנחנו רואים לא פעם קו של כתמים לאורך מסלול מסוים, או ריכוז סביב מקום שבו החתולים נפגשים.

• ארגז אחד לכל חתול ועוד אחד, בחדרים שונים.
• כמה מקומות האכלה ושתייה, לא אחד.
• מקומות גבוהים שבהם חתול יכול להתרחק מהאחרים.

ניקוי השטיח מוריד את שכבות הסימון שמזינות את המתח, וזה עוזר. אבל בלי שינוי בסידור הבית, חתולים בתחרות ימשיכו לסמן.

אם לא ברור איזה חתול מסמן, וטרינר או יועץ התנהגות יכולים לעזור לברר.

הגיל ומצב הסירוס משפיעים גם על הסיבה וגם על עוצמת הריח. חתול זכר שלא עבר סירוס מסמן הרבה יותר, והשתן שלו חריף במיוחד. אחרי סירוס הסימון יורד ברוב המקרים, אבל לא תמיד נעלם מיד, ושטיח שכבר ספג סימונים ממשיך למשוך את החתול לחזור.

אצל חתולים מבוגרים, שתן מחוץ לארגז קשור הרבה פעמים לכאב במפרקים שמקשה עליהם להיכנס לארגז גבוה, או לבעיות כליה שגורמות להם לשתות ולהשתין יותר. במצבים כאלה הכתמים לרוב גדולים יותר ופחות מרוכזים.

גורי חתולים לפעמים פשוט עדיין לא מצאו את הארגז בבית חדש. אצלם, ניקוי מהיר של הנקודה הראשונה חשוב במיוחד, כדי שלא יהפוך להרגל.

בכל המקרים האלה, את הסיבה הרפואית או ההתנהגותית בודק וטרינר. אנחנו דואגים שכשהסיבה מטופלת, השטיח לא ימשיך להזמין את החתול חזרה.

כשאתם מתאמים ניקוי, ספרו לנו את גיל החתולים, כי זה עוזר להבין את דפוס הכתמים.