כתמים בשטיח בשכונת נווה חוף

בבתים פרטיים בשכונת נווה חוף הסלון גדול יותר, והשטיח בו לעיתים קרובות גדול ויקר, לפעמים שטיח יד מצמר או שטיח פרסי. כתם במרכז שטיח כזה דורש זהירות כפולה: צריך להוציא את הכתם, אבל גם לשמור שהאזור המטופל לא יהיה בהיר או נקי יותר מהסביבה ויבלוט כ"כתם הפוך". לפעמים הדרך הנכונה היא לנקות את השטיח כולו בלחות נמוכה ואז לטפל בכתם. אם השטיח עדין והצבע זולג בבדיקה, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לנקות אותו בבית, ולא נמשיך. שטיח גדול כזה גם מתייבש לאט יותר משטיח קטן, ולכן כדאי לתכנן את הביקור ליום שבו אפשר להשאיר את הסלון פתוח ומאוורר עד הערב.

כתם הופך לקבוע כשהצבע שבו נקשר לסיב עצמו ולא רק יושב עליו. יש כמה דברים שמאיצים את זה:

• חום. מים רותחים, מגהץ או מייבש שיער על כתם של חלב, ביצה או דם מקבעים את החלבון בתוך הסיב.
• זמן. כתמי טאנינים, כמו קפה, תה ויין, מתחמצנים עם הימים ומשנים גוון לחום-צהוב שקשה להוציא.
• חומרים לא מתאימים. אקונומיקה ומסירי כתמים חזקים מורידים צבע מהשטיח עצמו, והתוצאה היא כתם בהיר שאין דרך להחזיר.
• שפשוף. שפשוף פותח את קצות הסיבים, דוחף את הלכלוך עמוק פנימה ומשאיר אזור פרוע שנראה מלוכלך גם כשהוא נקי.

בשטיחי צמר יש גורם נוסף: צמר רגיש לחומרים בסיסיים, ותכשיר שמתאים לסינתטי עלול לפגוע בו. לכן לפני כל טיפול אנחנו בודקים ממה השטיח עשוי.

ככל שמגיעים מוקדם יותר, וככל שעל הכתם עברו פחות ניסיונות, כך עולה הסיכוי להוציא אותו כמעט לגמרי.

שמן לא מתערבב עם מים, ולכן ספיגה במים לבד לא תוציא אותו. כתמים של שמן זית, טחינה, רוטב פסטה או שומן מבשר יושבים על הסיב ומושכים אליהם אבק, וכך כתם שהיה כמעט שקוף הופך עם הזמן לאזור אפור וכהה.

מה אפשר לעשות לבד: להרים כל שארית מוצקה, לספוג כמה שיותר ולפזר מעט קמח תירס או טלק על המקום כדי שיספגו את השמן. אחרי כמה שעות שואבים. לא כדאי לנסות נוזל כלים מרוכז על השטיח, כי השאריות שלו נשארות בסיב ומושכות לכלוך מחדש.

פוליפרופילן, הסיב הנפוץ בשטיחים סינתטיים זולים, אוהב שמן במיוחד, וכתם שמן בו דורש תכשיר מפרק שומנים ושטיפה יסודית. אנחנו מקפידים על שאיבה חוזרת של מים נקיים, כדי שלא תישאר שכבה דביקה שמחזירה את הכתם תוך שבועות.

כתם שמן במטבח פתוח מתפשט לפעמים בצעדים, ולכן כדאי לבדוק גם את האזור שבין השולחן למטבח ולא רק את הכתם הבולט.

התופעה נקראת בעגה המקצועית "וויקינג" (wicking), עלייה נימית. נוזל שנשפך על השטיח לא נשאר רק בקצות הסיבים. הוא יורד לבסיס, לגב ולפעמים לריפוד שמתחת. כשמנקים רק את החלק העליון, השטיח נראה נקי. אבל בזמן הייבוש הלחות עולה מהעומק אל הקצוות ומביאה איתה את הצבע שנשאר למטה.

זה קורה במיוחד אחרי טיפולים ביתיים עם הרבה מים, ובשטיחים עבים או בשטיח מקיר לקיר עם ריפוד. ככל שמכניסים יותר נוזל בלי לשאוב אותו, כך גדל הסיכוי שהכתם יחזור.

הפתרון הוא להכניס מעט נוזל ולשאוב חזק, לחזור על זה כמה פעמים, ולייבש מהר עם אוורור טוב. במכונת הזרקה ויניקה השאיבה חזקה בהרבה ממה שאפשר להשיג עם מגבות. בשטיח מקיר לקיר כדאי לקרוא גם על ניקוי שטיח מקיר לקיר, שם הריפוד הוא חלק מהעניין.

אם כתם חזר אחרי ניקוי ביתי, אל תנקו אותו שוב באותה שיטה. כל סבב נוסף של מים בלי שאיבה מוסיף לבעיה.

הביקור מתחיל בשיחה קצרה: מה נשפך, מתי, ומה כבר נוסה. זה לא נימוס, זה מידע. כתם שעבר אקונומיקה דורש התייחסות אחרת לגמרי מכתם שרק נספג במגבת.

אחרי זה:

1. זיהוי הסיב והגב של השטיח, ובדיקת צבע בפינה נסתרת.
2. שאיבה יבשה של האזור, כדי להוציא חול ואבק לפני שמרטיבים.
3. טיפול מקדים בכתם עם תכשיר שמתאים לסוג הכתם ולסיב, וזמן המתנה קצר.
4. ניקוי בהזרקה ויניקה או בלחות נמוכה, לפי השטיח.
5. שטיפה ושאיבה חוזרת כדי שלא יישארו שאריות.

בסוף נראה לכם את התוצאה ונאמר אם יש סיכוי שמשהו יעלה בזמן הייבוש. זמן הייבוש תלוי בעובי השטיח ובאוורור בחדר, ופירוט על כך יש בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

אם נראה בבדיקה שהשטיח רגיש מדי לטיפול בבית, נעצור ונסביר לכם למה, לפני שמשהו נפגע.