קרדית אבק בשטיח בשכונת נווה חוף

בבתים פרטיים בשכונת נווה חוף יש לפעמים חדר שלא משתמשים בו הרבה: חדר אורחים, חדר של ילד שעזב או חדר עבודה בקומה העליונה. בחדר סגור האוויר לא מתחלף, והשטיח צובר אבק ולחות גם בלי שאף אחד דורך עליו. כשפותחים חדר כזה לקראת אורחים או חזרה של מישהו הביתה, שטיח שעמד בו בלי אוורור מעלה אבק בצעדים הראשונים. כדאי לאוורר את החדר כמה ימים, לשאוב היטב, ואם השטיח מאובק מאוד לנקות אותו לפני השימוש. ביום הניקוי, השאירו את החלונות פתוחים עד שהשטיח יבש. אם החדר בקומה העליונה ופונה לשמש, הוא יתייבש מהר יותר, אבל כדאי להוריד את התריס בשעות החמות כדי לא לדהות את הצבעים.

קרדית האבק צריכה שלושה דברים: מזון, חום ולחות. שטיח עבה נותן את שלושתם. קשקשי עור, שערות ושאריות אוכל נופלים בין הסיבים ונשארים שם, הבסיס של השטיח שומר על חום, והסיבים מחזיקים לחות מהאוויר.

הקרדית עצמה לא נושכת ולא מעבירה מחלות. מה שמעורר תגובה אצל אנשים רגישים הוא בעיקר ההפרשות שלה וחלקי גוף זעירים שמתפרקים לאבק דק מאוד. האבק הזה מתרומם לאוויר כשהולכים על השטיח, כשמשחקים עליו או כשמנערים אותו.

לכן שטיח צפוף שנמצא בחדר שינה או בחדר שבו יושבים הרבה מצטבר בו יותר חומר מאשר בשטיח מעבר במסדרון. זה גם מסביר למה בבית אחד שני שטיחים יכולים להתנהג אחרת לגמרי. מידע כללי נוסף על הקשר בין שטיחים לרגישות לאבק נמצא במאמר שטיחים ואלרגיה לאבק.

שטיח שכמעט לא דורכים עליו, כמו שטיח בחדר אורחים, צובר פחות מזון לקרדית, אבל עדיין אוסף אבק מהאוויר.

שאיבה ביתית היא הכלי החשוב ביותר נגד הצטברות אבק בשטיח, בתנאי שעושים אותה נכון.

• לאט. מעבר מהיר מרים רק את מה שעל הפנים. מעבר איטי, כמה פעמים על אותו אזור, נותן לשואב זמן למשוך מהבסיס.
• בשני כיוונים. לאורך ולרוחב, כדי לפתוח את הסיבים מכל צד.
• מסנן HEPA. שואב בלי מסנן טוב פולט חזרה לאוויר חלק מהאבק הדק.
• שקית או מיכל ריקים. שואב מלא מאבד כוח יניקה.
• תדירות. בחדר שבו יש אדם רגיש, פעם או פעמיים בשבוע.

אם אתם רגישים לאבק, עדיף שמישהו אחר ישאב, או שתפתחו חלון בזמן השאיבה ותצאו מהחדר לזמן קצר אחריה. בשטיחים עם סיב ארוך יש כללים קצת אחרים, ועליהם כתבנו במאמר שאיבה נכונה לשטיח שאגי.

גם השואב עצמו צריך תחזוקה: מסנן סתום או מברשת עטופה בשערות מורידים מאוד את היעילות שלו.

אבק של שיפוץ הוא אבק אחר. הוא דק מאוד, מכיל שאריות של טיח, גבס, מלט וצבע, ושוקע עמוק לבסיס של השטיח. גם אם השטיח היה מקופל או מכוסה, לרוב נכנס אליו משהו, ואם הוא היה פרוש בזמן העבודה, הכמות יכולה להיות גדולה.

הבעיה היא שאבק כזה עדיין נמצא שם גם אחרי כמה שאיבות, ומתרומם כל פעם שהולכים על השטיח. הוא מצטרף לאבק הביתי הרגיל ולקשקשים, וכל הכמות הזו היא סביבה נוחה לקרדית.

מה כדאי לעשות: לחכות שהשיפוץ ייגמר לגמרי, כולל הניקיון הכללי של הדירה, ורק אז לנקות את השטיח. שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי חשובה כאן במיוחד, כי אבק של מלט וגבס שמתערבב עם מים בתוך השטיח הופך לעיסה שקשה להוציא. אנחנו מתחילים תמיד בשאיבה יבשה חזקה, ורק אחר כך מכניסים מים.

אם השטיח היה פרוש בחדר שבו נעשתה עבודה, כדאי לבדוק גם את הגב. אבק כבד מתיישב לעיתים מתחת לשטיח, על הרצפה עצמה.

אין מספר אחד שמתאים לכולם. התדירות תלויה בכמה דברים:

• איפה השטיח נמצא. שטיח בחדר שינה או בחדר שבו יושבים שעות רבות צובר יותר משטיח מעבר.
• כמה אנשים וחיות בבית. כל אחד מוסיף קשקשים ושערות.
• סוג השטיח. שאגי ושטיח עבה צוברים יותר משטיח שטוח.
• רמת הלחות בדירה. דירה לחה דורשת יותר תשומת לב.
• ההרגלים בבית. שאיבה קבועה ובית בלי נעליים מאריכים את הזמן בין ניקויים.

בבית עם אדם רגיש, הרבה משפחות בוחרות בניקוי מקצועי פעם בכמה חודשים לשטיחים המרכזיים, ובשאיבה קבועה ביניהם. המלצה מפורטת יותר לפי סוג השטיח והבית נמצאת במאמר כל כמה זמן לנקות שטיח.

אם אינכם בטוחים, שלחו לנו תמונה של השטיח ותיאור קצר של הבית, ונמליץ על תדירות מתאימה.