קיא על שטיח בשכונת נווה חוף

בבתים פרטיים בשכונת נווה חוף יש לעיתים שטיחי צמר גדולים או שטיחים פרסיים בסלון, ואלה בדיוק השטיחים שבהם קיא הוא בעיה רצינית. החומצה עלולה להגיב עם הצבעים, והצמר סופג מהר. אם זה קרה, הרימו את המוצק וספגו מיד, בלי להרטיב הרבה ובלי שום חומר נוסף, ושלחו לנו תמונה. בביקור אנחנו בודקים את יציבות הצבע בכמה צבעים, ועובדים בלחות נמוכה עם תכשיר אנזימטי שמתאים לצמר. אם הצבע זולג, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית. שטיח גדול מתייבש לאט, ולכן כדאי לתכנן יום שבו הסלון יכול להישאר מאוורר.

הקיבה מייצרת חומצה חזקה כדי לעכל מזון, וקיא מכיל חלק מהחומצה הזו. כשהוא נשאר על שטיח, החומצה מגיבה עם חלק מהצבעים, ובמיוחד עם צבעים מסוימים בצמר ובניילון. התוצאה יכולה להיות אזור בהיר יותר, או שינוי גוון שנשאר גם אחרי שהכתם עצמו יצא.

שלושה דברים מגבירים את הסיכון:

• זמן. ככל שהקיא נשאר יותר זמן על השטיח, החומצה פועלת יותר.
• שטיח בהיר או בצבעים חזקים. הבהרה בולטת יותר על רקע אחיד.
• מרה. הנוזל הצהוב שבקיא, בעיקר אצל חתולים ובקיבה ריקה, משאיר גוון צהבהב משלו.

לכן הכלל הוא להרים ולספוג מהר, גם אם הטיפול המקצועי יגיע רק מחר. ככה מקטינים את הזמן שהחומצה נמצאת במגע עם הסיב.

אם בשטיח כבר יש אזור בהיר אחרי קיא, נבדוק בביקור אם מדובר בשאריות או בצבע שהשתנה. צבע שהשתנה ניקוי לא מחזיר.

ווירוס בטן אצל ילד מגיע בדרך כלל בלילה ובלי התראה. הילד מתעורר, מנסה להגיע לשירותים, ולא תמיד מצליח. השטיח ליד המיטה או במסדרון סופג את התוצאה.

הסדר הנכון הוא קודם הילד, אחר כך השטיח. מה שכדאי לעשות כשיש רגע:

• להרים את המוצק בקרטון או בכף, לשקית סגורה.
• לספוג ולדלל במים קרים.
• לפתוח חלון ולסגור את דלת החדר אם הילד עובר לישון במקום אחר.
• לא לנסות לנקות לעומק באמצע הלילה. זה יכול לחכות לבוקר.

כשיש ווירוס בבית, לעיתים יש יותר מכתם אחד, ולפעמים יותר מילד אחד. אנחנו מטפלים בכל הכתמים באותו ביקור, ומקפידים על שטיפה יסודית של האזור. אנחנו לא מבטיחים חיטוי של השטיח, אבל ניקוי נכון מוציא את החומר מהסיבים ומהגב. עוד על שטיחים בחדרים של ילדים בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.

קיא מורכב בעיקר מחומר אורגני: שאריות מזון, חלבונים, שומנים ומיצי עיכול. סבון רגיל מוציא חלק מזה, אבל לא מפרק את הכול. תכשיר אנזימטי מכיל אנזימים שמפרקים את החומרים האלה לחלקים קטנים, שאפשר לשטוף ולשאוב.

כמה דברים שכדאי לדעת:

• אנזימים צריכים זמן. הם לא פועלים בשנייה. בטיפול שלנו אנחנו נותנים לתכשיר זמן השריה לפני השטיפה.
• אנזימים לא אוהבים חום. מים חמים מנטרלים אותם, ולכן לא משלבים אותם עם מים רותחים.
• הם לא מחליפים שטיפה. אחרי שהאנזים עשה את שלו, צריך לשטוף ולשאוב את מה שהתפרק.

אנזימים מתאימים לרוב סוגי השטיחים, אבל לא לכולם באותה דרך. בצמר ובמשי, שהם סיבים של חלבון, אנחנו בוחרים תכשיר שמתאים לסיב ועובדים בזהירות. לפני כל שימוש אנחנו בודקים את הצבע בפינה נסתרת.

אם קניתם תכשיר אנזימטי לבד, ודאו שהוא מיועד לשטיחים, ובדקו קודם בפינה.

ברוב המקרים קיא מגיב טוב לטיפול נכון, אבל יש מצבים שבהם חשוב לנו לומר מראש שייתכן שיישאר משהו:

• שינוי צבע מחומצה או ממרה. אם הצבע של השטיח השתנה, ניקוי לא מחזיר אותו. הוא רק מוציא את מה שנשאר על הסיב.
• קיא שהגיע לריפוד. בשטיח מקיר לקיר, ריפוד ספוג עלול להמשיך להדיף ריח.
• כתמים חוזרים באותו מקום. חתול שמקיא שוב ושוב באותה נקודה משאיר שכבות.
• כתם שעבר אקונומיקה או חום. כאן הנזק כבר נעשה.
• שטיח שהצבעים שלו זולגים. לא נמשיך בטיפול כדי לא להחמיר.

גם כשנשאר משהו, הוא בדרך כלל חלש בהרבה מהמקור, והריח מגיב לרוב טוב לטיפול אנזימטי. לפי התמונה נוכל להעריך מה סביר לצפות לו, ועל זה נבנה את ההמלצה שלנו.