שאיבת מים משטיח בשכונת קריית חתני פרס נובל

בבניינים ותיקים הצנרת היא לא פעם בת עשרות שנים, וחלק מההצפות מתחילות בחיבור ישן שנסדק או בברז שהתבלה. בשכונת קריית חתני פרס נובל אנחנו רואים הרבה מקרים שבהם הנזילה נמשכה לאט זמן מה לפני שמישהו שם לב, בדרך כלל מתחת לשטיח שמכסה את רוב רצפת החדר.

כשהנזילה הייתה ממושכת, השאלה היא לא רק כמה מים יש בשטיח אלא כמה זמן הם שם. נשאל אתכם מתי הרגשתם לראשונה רטיבות או ריח, ונבדוק את הגב של השטיח ואת האריחים מתחתיו.

אחרי השאיבה כדאי להזמין אינסטלטור לבדוק את הצנרת לפני שמחזירים את השטיח. אחרת אותה נזילה תחזור, ושוב תגלו אותה רק כשהשטיח יהיה רטוב.

כשמתקשרים אלינו על שטיח רטוב, אנחנו מנסים להבין קודם כול איזה סוג של אירוע זה, כי כל מקור מים משאיר מצב אחר בשטיח:

• צינור שהתפוצץ או דוד שדלף. הרבה מים בבת אחת, בדרך כלל נקיים. השטיח רטוב לכל עומקו, אבל יש סיכוי טוב להציל אותו אם שואבים מהר.
• נזילה מהמזגן. מעט מים לאורך זמן, תמיד באותה פינה. הבסיס שם רווי, ולפעמים מתחיל להופיע סימן חום בשוליים.
• מכונת כביסה או מדיח. מים עם סבון ולכלוך. צריך לשאוב וגם לשטוף את השאריות.
• גשם מחלון או ממרפסת. מים שעברו על אדן, מסילה או רצפת מרפסת. בדרך כלל כמות קטנה יותר, אבל עם לכלוך מבחוץ.

ההבדלים האלה קובעים כמה פעמים נעבור עם המכונה, אם צריך שטיפה ולא רק שאיבה, ומה הסיכוי שהשטיח יחזור למצבו.

שטיח רטוב הוא לא מצב יציב. כל שעה שהמים נשארים בו, הם ממשיכים לנדוד מהסיבים אל הבסיס, מהבסיס אל הרצפה, ומהמרכז אל השוליים. בשטיח עם צבעים שאינם יציבים, הצבע מתחיל לזוז דווקא בשעות האלה. בשטיח עם גב מודבק, הדבק מתחיל להתרכך.

יש גם עניין של ריח. מים שנשאבים ביום הראשון משאירים בדרך כלל שטיח שמריח כמו שטיח. מים שנשארים בבסיס כמה ימים, בחדר סגור ובמזג אוויר חם, משאירים ריח כבד של לחות שקשה מאוד להוציא אחר כך. ככל ששואבים מוקדם יותר, כך הריח שנשאר קטן יותר.

לכן, גם אם אתם עוד לא בטוחים מה תעשו עם השטיח, כדאי לשאוב את המים קודם. את ההחלטה אם לנקות אותו לעומק, או לוותר עליו, אפשר לקבל אחרי שהוא יבש.

הצפה ממכונת כביסה או ממדיח נראית כמו מים רגילים, אבל היא מביאה איתה סבון, מרכך, שאריות מזון ולכלוך מהבגדים. אם רק שואבים את המים ונותנים לשטיח להתייבש, השאריות נשארות בסיבים. התוצאה היא שטיח שנעשה קשה ודביק, ושמושך אליו אבק מהר מאוד.

לכן בהצפה כזו אנחנו לא עוצרים בשאיבה. אחרי שהוצאנו את רוב המים, מגיעה שטיפה במים נקיים ושאיבה נוספת, כדי למשוך החוצה גם את הסבון. בשטיחים שלא סובלים הרבה מים, כמו ויסקוזה או צמר עם צבעים רגישים, השטיפה נעשית בזהירות ובכמות קטנה, אחרי בדיקה בנקודה נסתרת.

אם ההצפה התגלתה רק אחרי כמה שעות, ספרו לנו. מים עם שאריות מזון שעמדו זמן רב בחום משנים את ההחלטה אם כדאי להציל את השטיח.

שטיח שאגי רטוב הוא אחד הדברים הכבדים שיש בבית. הסיבים הארוכים מחזיקים מים כמו ספוג, והשכבה התחתונה שלהם כמעט לא רואה אוויר. אם לא שואבים אותו, הבסיס שלו עלול להישאר רטוב עוד זמן רב אחרי שהקצוות העליונים של הסיבים מרגישים יבשים.

בשאגי אנחנו עוברים עם המכונה יותר פעמים ולאט יותר, ולפעמים מפרידים את הסיבים ביד כדי שהיניקה תגיע אל הבסיס. גם הייבוש שונה: כדאי להרים את השטיח כך שאוויר יעבור מתחת, ולהפוך אותו כמה פעמים במהלך היום, כי הגב שלו מתייבש לאט יותר מהפנים.

בשאגי מפוליאסטר או מאקריליק הסיכוי טוב בדרך כלל. בשאגי צמר עבה, או בשאגי עם גב מודבק שהתחיל להתפרק, נגיד לכם מה ראינו. עוד על הסוג הזה בעמוד ניקוי שטיח שאגי.