כתמים בשטיח בשכונת קריית חתני פרס נובל

בבניינים הוותיקים בשכונת קריית חתני פרס נובל יש בדרך כלל מדרגות, חדרים קטנים יותר ופחות מקום לתמרן. היתרון של ניקוי בבית הלקוח הוא שהשטיח לא צריך לרדת במדרגות. אנחנו מעלים את הציוד הנייד ועובדים על השטיח במקום שבו הוא מונח. בחדר קטן כדאי לפנות מראש את הרהיטים הקלים, להרים מהרצפה צעצועים, כבלים ועציצים, ולוודא שיש שקע חשמל זמין. אם הכתם נמצא מתחת לרהיט כבד, כמו ארון או מזנון, נגיד לכם מראש אם צריך להזיז אותו, כי לא תמיד אפשר לטפל בכתם שחצי ממנו מכוסה. ולמי ששואל אם השטיח צריך לרדת לרכב: לא. כל העבודה נעשית בדירה, והציוד שלנו עולה ויורד במדרגות בלי שהשטיח זז מהחדר.

כתם הופך לקבוע כשהצבע שבו נקשר לסיב עצמו ולא רק יושב עליו. יש כמה דברים שמאיצים את זה:

• חום. מים רותחים, מגהץ או מייבש שיער על כתם של חלב, ביצה או דם מקבעים את החלבון בתוך הסיב.
• זמן. כתמי טאנינים, כמו קפה, תה ויין, מתחמצנים עם הימים ומשנים גוון לחום-צהוב שקשה להוציא.
• חומרים לא מתאימים. אקונומיקה ומסירי כתמים חזקים מורידים צבע מהשטיח עצמו, והתוצאה היא כתם בהיר שאין דרך להחזיר.
• שפשוף. שפשוף פותח את קצות הסיבים, דוחף את הלכלוך עמוק פנימה ומשאיר אזור פרוע שנראה מלוכלך גם כשהוא נקי.

בשטיחי צמר יש גורם נוסף: צמר רגיש לחומרים בסיסיים, ותכשיר שמתאים לסינתטי עלול לפגוע בו. לכן לפני כל טיפול אנחנו בודקים ממה השטיח עשוי.

ככל שמגיעים מוקדם יותר, וככל שעל הכתם עברו פחות ניסיונות, כך עולה הסיכוי להוציא אותו כמעט לגמרי.

בוץ הוא אחד הכתמים הבודדים שבהם הכלל הפוך: לא נוגעים בו כשהוא רטוב. בוץ רטוב שמשפשפים נמרח ונדחף לעומק, ואילו בוץ יבש מתפורר ויוצא ברובו בשאיבה.

הדרך הנכונה היא לחכות שיתייבש לגמרי, לפורר בעדינות עם האצבעות או עם מברשת רכה, ולשאוב היטב. רק אחרי זה מטפלים בצבע שנשאר. אדמה אדמדמה, כמו חמרה, משאירה לפעמים גוון כתום שדורש טיפול נוסף.

בחורף אנחנו רואים הרבה שטיחים שהאזור ליד הכניסה או ליד דלת המרפסת כהה יותר משאר השטיח. זה לא כתם אחד אלא הצטברות של חול ואדמה שנכנסו לגב. חול כזה גם שוחק את הסיבים בכל צעד. ניקוי מלא של השטיח בשיטת ניקוי שטיחים בבית מוציא את רוב ההצטברות הזו.

אם הבוץ הגיע לשטיח צמר בהיר, גם אחרי שהוא התייבש כדאי לפורר אותו בזהירות רבה, כי גרגירי אדמה חדים שוחקים את הסיבים.

לק ציפורניים הוא בעצם צבע עם ממס, וברגע שהוא מתייבש הוא הופך לשכבה קשיחה שאוחזת בסיב. אצטון, הפתרון שכולם חושבים עליו, ממיס גם חלק מהסיבים הסינתטיים, ובמיוחד אצטט וחלק מהשטיחים עם תערובת ויסקוזה, ועלול להשאיר חור או אזור מותך.

אם נשפך לק: הרימו את מה שאפשר כשהוא עוד רטוב, בלי למרוח, ואל תשפכו אצטון לפני שבדקתם על חוט בודד בפינה. צבע לשיער הוא בעייתי עוד יותר, כי הוא מיועד בדיוק להיקשר לסיבים של חלבון, וצמר הוא סיב של חלבון.

כאן חשוב לנו לומר בכנות: כתמי לק וצבע שיער הם מהכתמים שהכי קשה להוציא, ולפעמים הם יוצאים רק חלקית. נאמר לכם לפי התמונה מה הסיכוי, ונעצור אם הטיפול מתחיל לפגוע בצבע של השטיח.

אם הלק נשפך על שטיח פרסי או על שטיח יד, אל תנסו שום ממס בעצמכם. הצבעים בשטיחים כאלה עלולים להיפגע מהר.

התופעה נקראת בעגה המקצועית "וויקינג" (wicking), עלייה נימית. נוזל שנשפך על השטיח לא נשאר רק בקצות הסיבים. הוא יורד לבסיס, לגב ולפעמים לריפוד שמתחת. כשמנקים רק את החלק העליון, השטיח נראה נקי. אבל בזמן הייבוש הלחות עולה מהעומק אל הקצוות ומביאה איתה את הצבע שנשאר למטה.

זה קורה במיוחד אחרי טיפולים ביתיים עם הרבה מים, ובשטיחים עבים או בשטיח מקיר לקיר עם ריפוד. ככל שמכניסים יותר נוזל בלי לשאוב אותו, כך גדל הסיכוי שהכתם יחזור.

הפתרון הוא להכניס מעט נוזל ולשאוב חזק, לחזור על זה כמה פעמים, ולייבש מהר עם אוורור טוב. במכונת הזרקה ויניקה השאיבה חזקה בהרבה ממה שאפשר להשיג עם מגבות. בשטיח מקיר לקיר כדאי לקרוא גם על ניקוי שטיח מקיר לקיר, שם הריפוד הוא חלק מהעניין.

אם כתם חזר אחרי ניקוי ביתי, אל תנקו אותו שוב באותה שיטה. כל סבב נוסף של מים בלי שאיבה מוסיף לבעיה.