שטיח בחדר ילדים בשכונת קריית חתני פרס נובל

בדירות הישנות בשכונת קריית חתני פרס נובל חדר הילדים משמש לעיתים קרובות שני ילדים ויותר, עם מיטת קומותיים, שולחן כתיבה ומעט מקום פנוי. השטיח הוא אזור המשחק היחיד בחדר, והוא סופג הרבה. בחדר קטן כזה ההכנה לפני הניקוי חשובה במיוחד: להרים צעצועים מכל הרצפה, לפנות את מה שאפשר למסדרון, ולהשאיר גישה לשקע חשמל. אנחנו מעלים את הציוד במדרגות ועובדים בחדר עצמו, בלי שהשטיח צריך לצאת. בגלל שהחדר קטן, אוורור טוב אחרי הניקוי קובע את קצב הייבוש. אם בחדר יש שני שטיחים קטנים ליד המיטות, כדאי לנקות את שניהם באותו ביקור, כדי שהחדר כולו יהיה זמין שוב באותו ערב.

"שטיח משחק" יכול להיות הרבה דברים, וחשוב לדעת מה מנקים ואיך.

• שטיחים מודפסים עם כבישים, מפות או משחקים. לרוב מפוליפרופילן או ניילון עם גב גומי או לטקס. הם מגיבים טוב להזרקה ויניקה, אבל ההדפס צריך בדיקת צבע.
• שטיחי כותנה דקים. קלים ונוחים, אבל רגישים להתכווצות כשמרטיבים אותם יותר מדי.
• שטיחים רכים עם סיב גבוה. נעימים לישיבה, וצוברים יותר.
• שטיחים מבד מרופד. מבנה עם שכבת ספוג בפנים, שקשה לייבש אותו אם המים חודרים עמוק.

מזרני פאזל מספוג הם לא שטיח מטקסטיל. אותם נוח לפרק ולשטוף במים וסבון עדין בבית, ולייבש היטב לפני שמרכיבים שוב. לא צריך טכנאי בשבילם. אם אתם לא בטוחים מה יש לכם, צלמו את השטיח ואת התווית שלו ושלחו לנו.

בשטיח עם גב גומי חשוב לבדוק שהגב לא מתפורר, כי מים מאיצים את ההתפוררות של גב ישן.

משקאות של ילדים הם בעיקר סוכר וצבע, ולפעמים גם חלב. מיץ ענבים ומיץ פטל צובעים כמעט כמו יין. חלב ושוקו נראים בהתחלה לא מזיקים, אבל אם הם נשארים בגב השטיח, אחרי יומיים מתחיל ריח חמוץ שלא עובר.

מה עושים: מרימים את הכוס, מניחים מגבת יבשה ולוחצים עליה כמה פעמים, ומוסיפים מעט מים קרים כדי לדלל את הסוכר. בכתם של חלב לא שופכים מים חמים.

כשהריח כבר הופיע, זה סימן שהחלב הגיע לגב ולפעמים לרצפה מתחת. ניקוי שמגיע רק לפני השטח לא יעזור כאן. בניקוי שלנו השאיבה החזקה מושכת את השאריות מהעומק, ואם צריך, אנחנו חוזרים על המעבר באזור הכתם. אם הנוזל עבר מתחת לשטיח, כדאי לנגב גם את הרצפה לפני שהשטיח חוזר למקום.

כוסות עם מכסה ופינת שתייה מחוץ לחדר מצמצמות את רוב המקרים האלה.

יש שני סוגים, והם מתנהגים הפוך. בצק משחק רך הוא על בסיס קמח, מלח ומים. כשהוא מתייבש הוא מתפורר, ולכן הכלל הוא לחכות. בצק יבש יוצא ברובו בגירוד עדין ובשאיבה, ובצק רטוב נמרח לתוך הסיב.

פלסטלינה קלאסית היא על בסיס שעווה ושמן, והיא לא מתייבשת לעולם. היא נשארת רכה ונמרחת עם חום הגוף והרגליים. כאן עוזר קירור עם קרח כדי להקשות אותה, ואחר כך הרמה בעדינות של החתיכות.

בשני המקרים לרוב נשאר צבע, ובפלסטלינה גם כתם שומני. אל תנסו על פלסטלינה מים חמים או מגהץ: השמן נספג לעומק ומשאיר אזור כהה. בניקוי שלנו אנחנו מטפלים קודם בשומן ואחר כך בצבע, ומסיימים בשטיפה. בשטיחים עם צבע בהיר כדאי לשלוח תמונה ונאמר מה סביר לצפות לו.

כדאי לבדוק גם את הסוליות של הנעליים ואת גלגלי הכיסא בחדר, כי פלסטלינה נוטה להימרח ממקום למקום בלי שמרגישים.

גמילה מחיתולים כמעט תמיד כוללת כמה תאונות על השטיח. פיפי של פעוט הוא בכמות קטנה יחסית, אבל אם לא מטפלים בו מהר הוא יורד לגב ומשאיר ריח, במיוחד בשטיח עבה או בשטיח מקיר לקיר.

מה עושים: סופגים מיד בלחיצה עם מגבת עד שהיא כבר לא נרטבת, מטפטפים מעט מים ושוב סופגים. לא משתמשים באמוניה, כי הריח שלה דומה לריח של שתן ועלול לבלבל את הילד ולהחזיר אותו לאותו מקום.

כמה תאונות קטנות שטופלו מהר בדרך כלל יוצאות טוב בניקוי מקצועי של השטיח. כשהשתן חזר לאותה נקודה שוב ושוב והגיע לרצפה מתחת, ייתכן שיישאר סימן או ריח קל גם אחרי טיפול. נאמר לכם מראש מה סביר לפי מצב השטיח. אם יש בבית גם חיות, ריח של שתן יכול להגיע ממקור אחר, ושווה לבדוק.

שטיחון קטן וזול ליד הסיר בתקופת הגמילה חוסך הרבה מהעבודה על השטיח הגדול.