ניקוי שטיח צמר בשכונת רמב"ם

בדירות ותיקות נמצאים הרבה פעמים שטיחי הצמר הוותיקים ביותר: שטיח שהגיע מהורים, שטיח שנקנה לפני שנים רבות ונשאר באותו חדר. בשכונת רמב"ם אנחנו פוגשים שטיחים כאלה עם שכבה עבה של אבק בבסיס, פרנזים שהשחירו ולפעמים כתמים שאיש כבר לא זוכר מה מקורם.

בשטיח ותיק אנחנו מקדישים יותר זמן לבדיקה. בודקים את חוזק הגב, מחפשים סימני עש, ובודקים צבע בכמה נקודות. שטיח שעבר ניקויים רבים בעבר מגיב לפעמים אחרת משטיח חדש מאותו סוג.

אם השטיח חשוב לכם רגשית, ספרו לנו. במקרים כאלה אנחנו מעדיפים לעבוד שמרני יותר, גם אם התוצאה תהיה פחות דרמטית, כי שמירה על השטיח חשובה יותר מכל ניקוי אגרסיבי.

סיב הצמר מכוסה בקשקשים זעירים. כשהם נפגשים עם מים, חום ותנועה בבת אחת, הם נפתחים, נתפסים זה בזה ומושכים את הסיבים יחד. זה אותו תהליך שהופך סוודר צמר לבגד של ילד אחרי כביסה חמה. בשטיח, התוצאה היא שוליים גליים, שטיח שהתקצר באורך או נקודות קשות למגע.

הסיכון גדל כשהשטיח ארוג על שתי וערב מכותנה או מיוטה, כי גם הם מתכווצים במים, ולא תמיד באותו קצב כמו הצמר שעליהם. שטיח כזה יכול להתעקם ולא לשכב שוב שטוח.

• מים פושרים או קרים בלבד, אף פעם לא חמים.
• מינימום לחות, עם שאיבה חוזרת עד שהסיב כמעט יבש למגע.
• בלי שפשוף במברשת קשה ובלי סיבוב חזק במקום אחד.
• ייבוש בחדר מאוורר, ולא מתחת לתנור או מול מפזר חום.

כשמכבדים את הכללים האלה, רוב שטיחי הצמר עוברים ניקוי בבית בלי שינוי במידות.

שטיחי צמר נצבעים בצבעים טבעיים או סינתטיים, ולא כל צביעה קובעה היטב. בשטיחים מסוימים, בעיקר בצבעים אדומים, כחולים כהים וסגולים, הצבע מתחיל לנדוד ברגע שהסיב נרטב. הוא עובר לאזורים הבהירים, נספג בפרנזים ומשאיר הילה ורודה או אפורה שקשה מאוד להחזיר.

לכן לפני כל ניקוי אנחנו מרטיבים קלות נקודה קטנה בפינה או בצד האחורי, לוחצים עליה מטלית לבנה וממתינים. אם המטלית נשארת נקייה, ממשיכים. אם היא נצבעת, משנים את השיטה, מקטינים את הלחות עוד יותר, ולפעמים ממליצים לא לנקות את השטיח בבית בכלל.

זו הסיבה שאנחנו לא מתחייבים בטלפון על שיטה מסוימת לשטיח צמר. תמונה עוזרת להעריך, אבל הבדיקה עצמה נעשית על השטיח ורק אז מחליטים.

שטיח קשור ביד נראה מאחור כמעט כמו מלפנים: רואים בו את הקשרים, את הדוגמה ואת חוטי השתי. שטיח טאפטינג, שנראה לפעמים דומה מלמעלה, מכוסה מאחור בבד ומודבק בלטקס. ההבדל הזה משנה הכול בניקוי, כי לטקס ישן מתפורר כשהוא נרטב, ושטיח קשור ביד יכול לספוג יותר מים לפני שהוא נפגע.

כשאנחנו מגיעים, אנחנו הופכים פינה ומסתכלים. קשרים צפופים, שוליים תפורים ביד ופרנזים שהם המשך של חוטי השתי מעידים על עבודת יד. גב בד חלק ותחושה נוקשה מעידים על טאפטינג.

בשטיחי טאפטינג מצמר אנחנו נזהרים במיוחד מעודף מים, כי ריח חמוץ אחרי ניקוי מגיע בדרך כלל מהלטקס ולא מהצמר. בשטיח קשור ביד אנחנו שמים לב בעיקר לפרנזים ולשוליים, שהם החלק הרגיש ביותר. אם השטיח שלכם הוא שטיח פרסי, יש לנו גם עמוד ייעודי על ניקוי שטיחים פרסיים.

זחלי עש אוכלים קרטין, החלבון שבצמר. הם מעדיפים מקומות חשוכים ושקטים: מתחת לספה, מתחת למזנון, בפינות שבהן לא דורכים ולא שואבים. הסימן הראשון הוא בדרך כלל אזור שבו הפלאג נראה דליל או קצוץ, ולידו גושים קטנים דמויי אבק או קורים דקים.

בזמן הניקוי אנחנו מרימים את השוליים ומסתכלים במיוחד מתחת לרהיטים. אם אנחנו רואים סימנים של עש, נגיד לכם ונראה לכם איפה. הניקוי עצמו מוציא ביצים וזחלים מהסיבים, אבל הוא לא טיפול הדברה, ואנחנו לא מבצעים הדברה.

הדרך הטובה ביותר למנוע עש היא שאיבה סדירה גם מתחת לרהיטים, הזזה של השטיח מדי פעם כדי שאזורים מוסתרים יראו אור, והימנעות מאחסון שטיח צמר מלוכלך במקום סגור.