שתן חתול על שטיח ברמלה

בדירות חדשות רבות הארגז ממוקם במרפסת השירות, ליד מכונת הכביסה והמייבש. זה מקום נוח לבני הבית, אבל לא תמיד לחתול. רעש פתאומי של מכונה בזמן שהוא בארגז מספיק כדי שיחפש מקום אחר, ושטיח רך בחדר שקט הוא בחירה טבעית. ברמלה אנחנו שומעים את זה הרבה מבעלי חתולים בדירות מודרניות.

לפני הניקוי כדאי לבדוק אם אפשר להעביר את הארגז לפינה שקטה יותר, לפחות לתקופה. אחרי שהשטיח נוקה ונוקו גם הריחות שמשכו את החתול, שינוי קטן כזה מגדיל את הסיכוי שהוא יחזור לארגז ולא לשטיח.

בדירה עם יותר מחתול אחד, ארגז אחד במרפסת השירות כמעט אף פעם לא מספיק. ארגז נוסף בחדר אחר נותן לכל חתול מקום שבו הוא לא צריך לחכות או להיתקל באחר.

שתן חתול שהתייבש זוהר באור אולטרה סגול, וזה הכלי העיקרי שלנו לאיתור כתמים על שטיחים. אנחנו מחשיכים את החדר ככל האפשר, מעבירים פנס UV לאורך כל השטיח ומסמנים כל אזור שזוהר בצבע צהבהב או ירקרק.

צריך להכיר גם את המגבלות של הבדיקה:

• לא רק שתן זוהר. גם שאריות של חומרי ניקוי, משקאות מסוימים וכתמים אחרים זוהרים.
• כתם שנוקה בעבר עם חומר חזק עלול לזהור פחות, למרות שהשתן עדיין בפנים.
• שטיח עם סיבים בהירים מאוד או עם הדפסים זוהרים קשה יותר לבדיקה.

לכן אנחנו משלבים את ה-UV עם בדיקת ריח מקרוב ועם מישוש. אזור שזוהר וגם מריח הוא כמעט תמיד שתן. הבדיקה גם מראה לנו את הגודל האמיתי של כל כתם, שבדרך כלל גדול בהרבה ממה שנראה באור יום.

אם תרצו, נראה לכם את הכתמים בזמן הבדיקה, כדי שתדעו בדיוק איפה הם.

אחד החומרים בשתן, חומצת שתן, יוצר כשהוא מתייבש גבישים קטנים שכמעט לא מתמוססים במים רגילים. בשתן חתול, שהוא מרוכז, יש הרבה מהם. הגבישים נצמדים לבסיס הסיבים ולתחתית, ומשחררים ריח בכל פעם שהם נרטבים מחדש.

זה מסביר מצב מוכר: ניקיתם את השטיח במים וסבון, הוא התייבש, ובמשך כמה ימים הריח היה חזק יותר מקודם. המים הרטיבו את הגבישים ולא הוציאו אותם.

בטיפול שלנו התכשיר האנזימטי צריך זמן לפרק את החומרים האלה, ולכן אנחנו לא שוטפים מיד אחרי המריחה. אחרי ההשריה מגיעים שטיפה ושאיבה בשיטת הזרקה-יניקה, שמוציאות את מה שהתפרק החוצה ולא משאירות אותו בשטיח.

• בכתם חדש, טיפול אחד מספיק בדרך כלל.
• בכתם בן כמה חודשים, לפעמים צריך שתי מריחות לפני השטיפה.
• בכתם עמוק בתחתית, ייתכן שיישאר ריח קל.

לכן לוח הזמנים של הביקור כולל המתנה, ולא רק עבודה עם המכונה.

שטיחים פרסיים ושטיחי עבודת יד בנויים לרוב על שתי וערב של כותנה, עם פלאג מצמר או ממשי. השתן עובר את הפלאג מהר, נספג בכותנה ונשאר בה. כותנה רטובה לאורך זמן עלולה להיחלש, ושתן שהתייבש בתוכה משאיר כתם צהבהב שנראה מהצד האחורי של השטיח.

הסכנה הגדולה בשטיחים כאלה היא דימום צבע. צבעים טבעיים ולפעמים גם צבעים ישנים זולגים כשהם נרטבים, ושתן כבר החליש אותם. לכן אנחנו בודקים כל צבע בנפרד בנקודה נסתרת, לפני תכשיר ולפני מים.

• אם הצבעים יציבים, מטפלים בלחות נמוכה ובשאיבה צמודה.
• אם צבע אחד זולג, עוצרים ומסבירים.
• שטיח משי או שטיח עתיק מאוד לרוב לא ננקה בבית.

בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים הסברנו מתי אנחנו מנקים שטיח כזה בבית ומתי ממליצים שלא.

גם הצד האחורי של שטיח כזה מספר הרבה: הילה צהובה שם מראה עד לאן השתן הגיע.

חתולים אוהבים פינות ומקומות מוסתרים. בשטיח מקיר לקיר זה אומר שהכתמים נמצאים לא פעם מתחת למיטה, מאחורי ארון, בפינה שליד הוילון או בפס שליד הדלת. אלה בדיוק המקומות שהשואב לא מגיע אליהם ואנשים לא בודקים.

שטיח מקיר לקיר מונח בדרך כלל על ריפוד ספוגי, ולפעמים מודבק או מתוח על פסים. שתן שעבר את התחתית נספג בריפוד, והריפוד מחזיק אותו הרבה זמן. אנחנו מטפלים בסיבים ובתחתית ומשתמשים בהזרקה עמוקה יותר באזורים הפגועים, אבל לא מפרקים ולא מחליפים ריפוד.

אם הריפוד ספוג לעומק במקום שבו החתול סימן חודשים, נגיד לכם שייתכן שיישאר ריח. בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר יש פירוט של העבודה על שטיחים מותקנים.

לפני שאנחנו מגיעים, כדאי להזיז את הרהיטים הקלים מהקירות ולפנות את הפינות, כדי שנוכל להגיע עם הפנס לכל מקום שהחתול אוהב להסתתר בו. מתחת למיטה זה לרוב המקום הראשון שבודקים.