כתם דם על שטיח ברמלה

בדירות חדשות רבות ברמלה הממ"ד הוא חדר הילדים, ולעיתים יש בו שטיח רך ליד המיטה. זה גם המקום שבו מתגלים כתמי דם מדימום מהאף בלילה. האוויר בממ"ד יבש יותר בגלל המזגן, וזה אחד הגורמים לדימומים כאלה אצל ילדים. מבחינת הטיפול, הממ"ד הוא חדר סגור עם חלון קטן ודלת כבדה, ולכן אחרי הניקוי כדאי להשאיר את הדלת והחלון פתוחים עד שהשטיח יבש. אם הילד ישן בחדר, תכננו את הביקור לשעות הבוקר, כך שעד הערב השטיח יהיה יבש. לפני שאנחנו מגיעים, הרימו צעצועים מהשטיח, ואם יש כמה נקודות, צלמו את כולן.

אם הדם עדיין רטוב, יש לכם הזדמנות טובה להוציא את רובו לפני שהוא מתייבש. הסדר שאנחנו ממליצים עליו:

1. קודם האדם או החיה. עצירת הדימום חשובה יותר מהשטיח. השטיח יחכה.
2. ספיגה בלחיצה. מגבת נייר או בד לבן, לחיצה ולא שפשוף, מהשוליים אל המרכז.
3. מים קרים מהברז. כמה טיפות על הכתם, המתנה קצרה, ושוב ספיגה. אפשר לחזור על זה כמה פעמים.
4. החלפת בד. ברגע שהבד מתמלא בצבע, עוברים לאזור נקי שלו, כדי לא להחזיר את הדם לשטיח.

מה לא עושים: לא מים חמים, לא סבון חזק ולא מברשת. אם הכתם עדיין נראה אחרי כמה סבבים, עצרו. תנו לו להתייבש באוויר, צלמו ושלחו לנו בוואטסאפ.

אם מדובר בשטיח צמר או בשטיח יד, השתמשו בכמות קטנה מאוד של מים. גם מים קרים בכמות גדולה עלולים להוציא צבע מצמר.

חיות מחמד מדממות לפעמים בלי שאיש שם לב: כרית כף רגל שנחתכה מזכוכית ברחוב, ציפורן שנשברה, אוזן שהכלב גירד עד שנפצעה, או חתולה במחזור. התוצאה היא נקודות קטנות של דם שמתפזרות על השטיח בדרך שבה החיה הלכה.

קודם החיה: אם היא עדיין מדממת או צולעת, היא צריכה טיפול, והשטיח יחכה. אחר כך, עזרה ראשונה לשטיח זהה לכל כתם דם: מים קרים, ספיגה, בלי חום.

כשאנחנו מטפלים בכתמים כאלה, אנחנו עוברים על השטיח כולו, כי חיה שמדממת מכף הרגל משאירה שביל ולא נקודה אחת. כדאי שהחיה תהיה בחדר אחר בזמן הטיפול, גם כדי שלא תדרוך על האזור הרטוב וגם כדי שהרעש לא ילחיץ אותה.

דם של חיה הוא לא שונה מבחינה כימית מדם של אדם, ולכן גם הסיכוי להוציא אותו דומה: טוב בכתם טרי, סביר בכתם יבש, ופחות טוב אם עבר חום.

בשטיח שאגי הדם לא נשאר בקצוות. הוא יורד בין הסיבים הארוכים לבסיס, ושם הוא מתייבש ומדביק כמה סיבים יחד לגוש קשה. מלמעלה רואים לפעמים רק נקודה קטנה, ובפועל הכתם רחב יותר.

בעזרה הראשונה, אל תשפכו מים לתוך השאגי. הרטיבו את המגבת במים קרים והניחו אותה על הכתם, כך שהמים ייכנסו בהדרגה. ספגו בלחיצה ופתחו את הסיבים ביד כדי לראות כמה עמוק הדם הגיע.

בטיפול שלנו אנחנו פותחים את הסיב באזור, מכניסים את התכשיר עד הבסיס ונותנים לו זמן. אחר כך שוטפים ושואבים כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה מים. אחרי הייבוש כדאי לסרק את הסיבים ביד כדי שהאזור לא יישאר שטוח.

על הגישה שלנו לשטיחים כאלה אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

בשטיח מקיר לקיר יש בדרך כלל ריפוד מתחת, וכמות גדולה של דם עלולה לעבור את הגב ולהגיע אליו. ריפוד שספג דם הוא בעיה, כי ממנו הכתם יכול לעלות חזרה בזמן הייבוש.

ברוב המקרים מדובר בכמה טיפות, ואז הן נשארות בסיבים ובגב. אבל אם נשפכה כמות גדולה יותר, כדאי לספוג חזק במיוחד, אפילו לעמוד על מגבת נקייה, ולהחליף אותה כמה פעמים.

בטיפול אנחנו משתמשים בכמות נוזל מבוקרת, כדי לא לדחוף את הדם עמוק יותר, ובשאיבה חזקה שמושכת אותו כלפי מעלה. אם הדם הגיע לריפוד, נגיד לכם בכנות שייתכן שיישאר סימן, ושניקוי מלמעלה לא תמיד מגיע לכל העומק. על המבנה של שטיחים אלה ומה זה אומר לניקוי כתבנו בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר.

אם השטיח מודבק לרצפה, אל תנסו להרים את הקצה כדי לבדוק. זה עלול לפגוע בהדבקה.