שתן כלב על שטיח בקריית אונו

בבית דו קומתי או בדו משפחתי יש בדרך כלל כמה שטיחים: בסלון, במדרגות, בחדרי השינה ובחדר העבודה. כלב שעושה בבית לא תמיד בוחר באותו שטיח, ולפעמים הוא בוחר דווקא את השטיח בקומה שבה הוא פחות נמצא, כי שם הוא מרגיש פחות נצפה. בקריית אונו כדאי לבדוק את כל השטיחים ולא רק את זה שבסלון.

כשמזמינים טיפול לכמה שטיחים באותו ביקור, אנחנו עוברים קודם על כולם ומסמנים את האזורים הפגועים. המחיר נקבע לפי סוג כל שטיח, הגודל והמצב, ותקבלו אותו מראש אחרי שתשלחו תמונות של השטיחים בוואטסאפ.

בבית עם שטיח על המדרגות, כדאי לבדוק במיוחד את המדרגה התחתונה ואת הפודסט. כלבים קטנים ומבוגרים מתעייפים במדרגות ועוצרים שם לפעמים, והכתם נשאר מוסתר בשולי המדרגה.

הצעד החשוב ביותר הוא להוציא כמה שיותר נוזל לפני שהוא מתפשט. מניחים כמה שכבות של נייר סופג או מגבת לבנה ולוחצים חזק עם כף היד או עם הרגל. לא משפשפים, כי שפשוף דוחף את השתן לצדדים ופותח את סיבי הצמר.

• מחליפים את הנייר עד שהוא כמעט לא נרטב.
• מטפטפים מעט מים קרים וסופגים שוב, כדי לדלל את מה שנשאר.
• לא משתמשים במגהץ אדים או במים חמים, כי חום מקבע חלבונים ועלול לקבע גם את הכתם.
• אם אפשר, מרימים את פינת השטיח ומניחים מתחת מגבת כדי שהרצפה לא תספוג.

במדריך מה עושים מיד כשהכלב עשה על השטיח פירטנו את השלבים לפי סוג השטיח. אחרי עזרה ראשונה כזו, הסיכוי שלנו להוציא את הכתם והריח בטיפול מקצועי גבוה בהרבה מאשר בכתם שהתייבש לבד.

זה החלק שהכי חשוב לדבר עליו בכנות. כשכלב עושה שוב ושוב על אותה נקודה, השתן לא נשאר בסיבים. הוא חודר דרך התחתית, נספג בלטקס, ובשטיח שמונח על רצפה ממשיך לאריח, לרובה שבין האריחים או לפרקט. ניקוי של השטיח מלמעלה מגיע לסיבים ולחלק מהתחתית, אבל לא תמיד לכל העומק.

בשטיח שאפשר להרים, אנחנו בודקים את הצד התחתון ואם צריך מטפלים גם בו. ברצפה עצמה תצטרכו לטפל בנפרד, כי אנחנו מנקים שטיחים בלבד. רובה סופגת במיוחד, ולפעמים היא מקור הריח גם אחרי שהשטיח נקי.

בשטיח מקיר לקיר שמונח על ריפוד, הריפוד עצמו עלול לספוג את השתן. במקרים כאלה ייתכן שיישארו סימן או ריח גם אחרי טיפול טוב, ונגיד לכם את זה כבר מהתמונה. עדיף לדעת לפני שמשלמים מאשר לגלות אחר כך.

אם אינכם בטוחים, הריחו את הרצפה אחרי שהרמתם את השטיח. ריח חזק שם הוא תשובה ברורה.

כלבים חוזרים למקומות שבהם הם מריחים את עצמם. לכן אם יש כתם אחד שאתם מכירים, כמעט תמיד יש עוד כמה שלא שמתם לב אליהם. אם מנקים רק את הכתם המוכר, הכלב ימשיך להשתמש באחרים.

הנה כמה דרכים לאתר אותם עוד לפני שאנחנו מגיעים:

• לרדת לגובה השטיח ולהריח בפינות, ליד דלתות ובצד שקרוב לרהיטים.
• להעביר יד על הסיבים: אזור שספג שתן מרגיש לפעמים קשה או מעט דביק.
• להאיר עם פנס טלפון בזווית נמוכה, כדי לראות הבדלי ברק וטבעות.
• לבדוק את הצד התחתון של שטיח שאפשר להפוך, שם הכתמים בולטים יותר.

אצל כלבים, הנקודות נוטות להיות בדרך שבין המיטה שלהם לדלת, או ליד היציאה למרפסת או לחצר. כשאנחנו מגיעים אנחנו עוברים על כל השטיח בשיטתיות ומסמנים כל אזור חשוד לפני שמתחילים לעבוד.

שטיח נקי לא מספיק אם הכלב לא שינה הרגל. בשבועות הראשונים אחרי הטיפול, כדאי לשמור על השטיח מכוסה או לסגור את החדר עד שהוא מתייבש לגמרי. שטיח לח מזמין כלבים יותר משטיח יבש.

אחרי הייבוש, השגרה היא מה שקובע:

• טיולים בשעות קבועות, ובעיקר מיד אחרי שינה ואחרי אוכל.
• לשבח את הכלב כשהוא עושה בחוץ, ולא להעניש על תקלה בבית.
• להשגיח בעין בימים הראשונים, ולהוציא אותו מיד כשהוא מתחיל לרחרח בשטיח.
• לספוג כל תקלה חדשה מיד, לפני שהיא מתייבשת.

אם הכלב ממשיך לחזור לנקודה מסוימת למרות הכול, ייתכן שנשאר שם ריח שהוא מרגיש ואתם לא, בדרך כלל מהרצפה שמתחת. במקרה כזה שווה לבדוק שוב את התחתית לפני שמחליטים שהבעיה התנהגותית בלבד.

אם כמה שבועות עוברים בלי תקלה, אפשר להחזיר את השטיח לשגרה רגילה ולהפסיק לכסות אותו.