כתם יין על שטיח בקריית אונו

בבתים פרטיים בקריית אונו יש לא מעט שטיחי צמר גדולים ושטיחי יד, ולעיתים שטיח פרסי שעבר במשפחה. כתם יין על שטיח כזה הוא רגע מלחיץ, ובצדק. לפני שאתם עושים משהו מעבר לספיגה ולמעט מים קרים, התקשרו אלינו. בביקור אנחנו בודקים את יציבות הצבע בכמה צבעים של השטיח, ועובדים בלחות נמוכה בלבד. אם הצבע זולג, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית, ולא נמשיך. שטיח גדול גם מתייבש לאט, ולכן כדאי לתכנן את הביקור ליום שבו הסלון יכול להישאר פתוח ומאוורר עד הערב.

הדקות הראשונות הן ההזדמנות הכי טובה שתהיה לכם להוציא יין מהשטיח. הסדר שאנחנו ממליצים עליו:

1. עצרו את השפיכה. הרימו את הכוס ואת הבקבוק, ואספו זכוכית אם נשברה.
2. ספגו מיד. מגבות נייר או מגבת לבנה, לחיצה חזקה ולא שפשוף. עבדו מהשוליים פנימה.
3. החליפו לעיתים קרובות. בכל פעם שהמגבת מתמלאת בצבע, עברו לאזור יבש.
4. דללו במים קרים. כמה כפות על הכתם, ושוב ספיגה. חזרו על זה עד שהמגבת יוצאת ורודה בהירה.

אחרי זה עצרו. תנו לאזור להתייבש באוויר, ואל תכסו אותו. אם נשאר גוון, צלמו באור יום ושלחו לנו. מדריך מפורט לרגעים האלה נמצא במדריך להוצאת כתם יין משטיח.

אם האורחים עוד בבית, בקשו מהם לא לדרוך על האזור הרטוב. כל צעד מעביר יין לשטיח סביב.

הצבע של יין אדום מגיע מקליפות הענבים, ובמהלך ייצור היין הוא נקשר לחומרים אחרים ונעשה יציב. זה מה שנותן ליין את הצבע העמוק שלו, וזה גם מה שגורם לו להיקשר לסיבים של שטיח.

בנוסף, יין הוא חומצי, ויש בו אלכוהול שעוזר לצבע לחדור מהר לסיב. בשטיח צמר, שהוא סיב שסופג צבעים בקלות, היין נכנס לתוך הסיב עצמו ולא רק עוטף אותו מבחוץ.

עם הזמן, החמצן באוויר משנה את הצבע. כתם יין טרי הוא אדום-סגול, וכתם בן כמה שבועות הוא חום-סגול. השינוי הזה הופך את הכתם ליציב יותר, ולכן קשה יותר להוציא אותו.

בשטיחים סינתטיים מפוליפרופילן, היין נצמד בעיקר מבחוץ לסיב, ולכן שם הסיכויים טובים יותר. בניילון, שגם הוא סיב סינתטי, היין נקשר יותר בקלות. הבדלים כאלה הם הסיבה שאנחנו מזהים את הסיב לפני שאנחנו נוגעים בכתם.

בשטיח פרסי או בשטיח יד יש בעיה כפולה: גם הכתם עקשן, וגם הצבעים של השטיח עצמו עלולים להיות רגישים. בשטיחים ישנים הצבעים לעיתים צמחיים, ואדום וכחול עמוק נוטים לזלוג כשמרטיבים אותם. זה אומר שטיפול לא זהיר בכתם יין עלול להזיז את הצבע של השטיח ולהחמיר את המצב.

מה לעשות עד שנגיע:

• לספוג בלחיצה עם מגבת לבנה, בלי מים בכמות גדולה.
• לא לנסות שום חומר מעבר לכמה טיפות של מים קרים.
• לבדוק אם היין הגיע לפרנזים, כי הם מכותנה ומקבלים צבע בקלות.

בביקור אנחנו בודקים את יציבות הצבע בכמה צבעים שונים של השטיח, ועובדים בלחות נמוכה. אם הצבע זולג בבדיקה, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית. מידע נוסף נמצא בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים.

בשטיח שאגי, יין לא נשאר על פני השטח. הוא יורד בין הסיבים הארוכים ישר לבסיס, ושם הוא נאסף בכמות גדולה יותר ממה שנראה מלמעלה. הרבה פעמים רואים כתם קטן, ובפועל הבסיס רטוב על שטח רחב.

העזרה הראשונה בשאגי שונה מעט:

• לחצו את המגבת עמוק לתוך הסיבים, לא רק על הקצוות.
• פתחו את הסיבים ביד כדי לראות אם הבסיס צבוע.
• אל תשפכו מים לתוך השאגי. הרטיבו את המגבת והניחו אותה על הכתם.

בטיפול שלנו אנחנו מכניסים את התכשיר עד הבסיס, נותנים לו זמן, ושואבים כמה פעמים כי סיב ארוך מחזיק הרבה נוזל. אחרי הייבוש כדאי לסרק את הסיבים ביד. על השיטה שלנו לשטיחים כאלה כתבנו בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

שאגי לבן מסיב סינתטי מגיב בדרך כלל טוב יותר לטיפול בכתם יין משאגי צמר באותו צבע.