קיא על שטיח בקריית אונו

בבית פרטי בקריית אונו עם חתול או כלב, כתמי קיא מתפזרים לעיתים על כמה שטיחים: בסלון, בחדרי השינה ובמסדרון. חתולים במיוחד בוחרים מקומות שקטים, ולכן כדאי לבדוק גם שטיחים בחדרים שפחות משתמשים בהם. עברו על הבית וצלמו כל שטיח בנפרד, עם תמונה קרובה של הכתמים. מהתמונות נחשב מחיר לפי סוג השטיחים, המידות והמצב, ותדעו אותו לפני הביקור. בבית עם כמה קומות אנחנו מעבירים את הציוד בין הקומות. נטפל בכל הכתמים באותו ביקור, כך שהבית צריך להתייבש פעם אחת.

ברגע של גועל, הדחף הוא לשפוך על השטיח את החומר החזק ביותר שיש בבית. זה בדיוק מה שלא כדאי לעשות.

• אקונומיקה. מלבינה את הצבע של השטיח ומחלישה סיבי צמר. הנזק קבוע, וגם לא עוזר להוציא את הקיא.
• מים חמים. מקבעים את החלבונים בסיב ומנטרלים אנזימים.
• בושם, מטהר אוויר ואבקות ריחניות. מסתירים את הריח ליום או יומיים, ואז הוא חוזר, לפעמים מעורבב בריח של הבושם.
• אמוניה. פוגעת בצמר, ובבית עם כלב היא עלולה למשוך אותו לחזור למקום.
• חומרי חיטוי חזקים. לא מיועדים לשטיחים ועלולים להלבין צבע.

סודה לשתייה היא האפשרות הביתית העדינה יחסית: פיזור על האזור הלח אחרי הספיגה, המתנה, ושאיבה. היא עוזרת לספוג לחות וריח, אבל לא מנקה בעומק. כתבנו עליה בניקוי שטיח עם סודה לשתייה.

אם כבר השתמשתם באחד מהחומרים האלה, ספרו לנו.

לפעמים מגלים קיא רק אחרי שהוא התייבש: חתול שהקיא בזמן שכולם היו בעבודה, או כתם מאחורי הספה שאף אחד לא ראה. קיא יבש הוא שכבה קשה שנצמדת לקצות הסיבים, ומתחתיה הנוזל כבר נספג לגב.

מה לעשות:

• להרים את החלק היבש בזהירות עם כרטיס פלסטיק או מרית, בלי לגרד בכוח.
• לשאוב את הפירורים בשואב אבק.
• לרכך את מה שנשאר במגבת לחה במים קרים, ולספוג.
• לא לשפשף במברשת קשה, כי זה תולש סיבים ופורע את האזור.

בכתם יבש הסיכון לשינוי צבע גבוה יותר, כי החומצה והמרה היו במגע עם הסיב זמן רב. ברוב המקרים הכתם עצמו יוצא, אבל ייתכן שיישאר גוון קל, בעיקר בשטיח בהיר. הריח מגיב בדרך כלל טוב לטיפול אנזימטי, גם בכתם ישן.

צלמו את הכתם לפני שאתם נוגעים בו, ושלחו לנו. מהתמונה נוכל לומר מה סביר לצפות לו.

כשמישהו בבית מקיא בגלל ווירוס, השאלה הראשונה של הורים רבים היא אם השטיח יכול להדביק את שאר המשפחה. התשובה הכנה היא שהסיכון קיים בעיקר בשעות הראשונות, ושניקוי נכון מקטין אותו.

מה שעוזר:

• כפפות חד פעמיות בזמן הניקוי, ושטיפת ידיים אחריו.
• מגבות נייר במקום מגבות בד, וזריקה לשקית סגורה.
• הרחקת ילדים קטנים וחיות מהאזור עד שהוא נקי ויבש.
• אוורור החדר.

אנחנו לא מבטיחים חיטוי של השטיח, ולא נכון להבטיח את זה. מה שאנחנו כן עושים הוא להוציא את החומר מהסיבים ומהגב, לשטוף ולשאוב, וזה מקטין מאוד את מה שנשאר.

לא כדאי לשפוך חומר חיטוי חזק על השטיח "ליתר ביטחון". רוב החומרים האלה מלבינים צבע ופוגעים בסיבים, בלי להגיע לגב. אם יש לכם שאלה רפואית, הרופא הוא הכתובת.

ברוב המקרים קיא מגיב טוב לטיפול נכון, אבל יש מצבים שבהם חשוב לנו לומר מראש שייתכן שיישאר משהו:

• שינוי צבע מחומצה או ממרה. אם הצבע של השטיח השתנה, ניקוי לא מחזיר אותו. הוא רק מוציא את מה שנשאר על הסיב.
• קיא שהגיע לריפוד. בשטיח מקיר לקיר, ריפוד ספוג עלול להמשיך להדיף ריח.
• כתמים חוזרים באותו מקום. חתול שמקיא שוב ושוב באותה נקודה משאיר שכבות.
• כתם שעבר אקונומיקה או חום. כאן הנזק כבר נעשה.
• שטיח שהצבעים שלו זולגים. לא נמשיך בטיפול כדי לא להחמיר.

גם כשנשאר משהו, הוא בדרך כלל חלש בהרבה מהמקור, והריח מגיב לרוב טוב לטיפול אנזימטי. לפי התמונה נוכל להעריך מה סביר לצפות לו, ועל זה נבנה את ההמלצה שלנו.