קרדית אבק בשטיח בקריית אונו

בבתים עם חצר בקריית אונו כלבים וחתולים נכנסים ויוצאים כל היום, ומביאים איתם חול, אדמה ושערות. קשקשים של בעלי חיים הם מזון לקרדית בדיוק כמו קשקשי עור של בני אדם, וחלק מהאנשים רגישים גם להם עצמם. שטיח שהכלב אוהב לשכב עליו צובר כמות גדולה של שערות שנכנסות לבסיס הסיב. שאיבה יומית של השטיח הזה, מברשת לכלב לפני שהוא נכנס, ושמיכה משלו שאפשר לכבס, מקטינים את ההצטברות. בניקוי מקצועי השאיבה היבשה בשטיח כזה ארוכה יותר, כדי להוציא את השערות לפני ההזרקה. אם יש בבית אדם שרגיש גם לבעלי חיים, ספרו לנו, ונקפיד במיוחד על השאיבה היבשה בשטיחים שבהם החיות נוהגות לשכב.

קרדית אבק לא שותה מים. היא סופגת לחות מהאוויר, ולכן היא משגשגת כשהלחות היחסית בבית גבוהה. בשפלה ובמישור החוף, ובמיוחד בחודשי הקיץ, הלחות בחוץ גבוהה מאוד, ובדירה סגורה היא נשארת גבוהה גם בפנים.

• חדרים שפונים צפונה או לחצר פנימית מתייבשים לאט יותר.
• דירות בקומת קרקע ובקומות נמוכות נוטות להיות לחות יותר.
• שטיח שמונח על רצפה קרה, בלי אוורור מתחת, שומר לחות בגב.

מה עוזר: אוורור יומי, מזגן במצב ייבוש בימים הלחים, ומסיר לחות בחדרים שבהם יש בעיה ידועה. מד לחות ביתי פשוט מראה לכם מה קורה בפועל. ניקוי שטיח לא משנה את הלחות בבית, אבל אם הוא נעשה נכון הוא גם לא מוסיף לה, כי השטיח מתייבש מהר ולא נשאר רטוב לאורך זמן.

בחורף, כשהבית סגור, הלחות יורדת לרוב, אבל בימי גשם רצופים היא חוזרת לעלות גם בפנים.

ניקוי בהזרקה ויניקה מכניס לשטיח מים עם תכשיר, ומיד שואב אותם חזרה יחד עם מה שהשתחרר מהסיבים. התוצאה, כשהעבודה נעשית נכון:

• הפחתה של אבק דק שהשואב הביתי לא מוציא מהבסיס.
• הוצאה של קשקשים ושאריות שמשמשים מזון לקרדית.
• הפחתה של הפרשות הקרדית והאלרגנים שנאספו בסיבים.
• שטיח נקי יותר במראה ובמגע, עם פחות אבק שעולה כשיושבים עליו.

זה לא אומר שהשטיח הופך לסטרילי. אבל ההבדל בכמות האבק בין שטיח שנוקה לשטיח שלא נוקה שנים הוא משמעותי, ואנשים רגישים מרגישים אותו לעיתים קרובות. בשטיחים עדינים מצמר ובשטיחי יד אנחנו עובדים בלחות נמוכה, ושם הדגש הוא על שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי. פירוט על השיטות נמצא בעמוד ניקוי יבש או רטוב.

שטיח שנוקה לעומק גם מגיב טוב יותר לשאיבה הביתית בשבועות שאחרי, כי הסיבים פתוחים ונקיים משאריות דביקות.

שטיח שאגי נעים למגע בדיוק בגלל מה שהופך אותו לאוגר אבק: סיבים ארוכים, צפופים ורכים. בין הסיבים נוצר מרחב שבו אבק, שערות וקשקשים נאספים ונשארים, ושואב ביתי רגיל מגיע רק לחלק העליון.

יש גם בעיה הפוכה: מברשת מסתובבת של שואב חזק עלולה לתפוס סיבים ארוכים ולפגוע בהם, ולכן הרבה אנשים שואבים שאגי בעדינות רבה מדי, והאבק נשאר.

בניקוי מקצועי של שאגי אנחנו מקפידים על סירוק ושאיבה יבשה לפני הניקוי, ועל שאיבה איטית שמגיעה לבסיס. שאגי סינתטי מפוליאסטר מתייבש לאט יחסית, כי הסיבים הארוכים מחזיקים מים, ולכן הכמות שמכניסים מבוקרת. שטיחי שאגי מצמר דורשים זהירות נוספת. עוד על כך בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

שטיח שאגי קטן, שאפשר להרים, כדאי גם לנער בחוץ מדי פעם, כשהוא יבש לגמרי.

אבק של שיפוץ הוא אבק אחר. הוא דק מאוד, מכיל שאריות של טיח, גבס, מלט וצבע, ושוקע עמוק לבסיס של השטיח. גם אם השטיח היה מקופל או מכוסה, לרוב נכנס אליו משהו, ואם הוא היה פרוש בזמן העבודה, הכמות יכולה להיות גדולה.

הבעיה היא שאבק כזה עדיין נמצא שם גם אחרי כמה שאיבות, ומתרומם כל פעם שהולכים על השטיח. הוא מצטרף לאבק הביתי הרגיל ולקשקשים, וכל הכמות הזו היא סביבה נוחה לקרדית.

מה כדאי לעשות: לחכות שהשיפוץ ייגמר לגמרי, כולל הניקיון הכללי של הדירה, ורק אז לנקות את השטיח. שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי חשובה כאן במיוחד, כי אבק של מלט וגבס שמתערבב עם מים בתוך השטיח הופך לעיסה שקשה להוציא. אנחנו מתחילים תמיד בשאיבה יבשה חזקה, ורק אחר כך מכניסים מים.

אם השטיח היה פרוש בחדר שבו נעשתה עבודה, כדאי לבדוק גם את הגב. אבק כבד מתיישב לעיתים מתחת לשטיח, על הרצפה עצמה.