קיא על שטיח בשכונת נווה הדרים

בדירות הוותיקות בשכונת נווה הדרים חלק מהחדרים פונים לחצר פנימית או לקיר קרוב, והאוויר מתחלף בהם לאט. ריח של קיא נשאר בחדר כזה יותר זמן, והשטיח מתייבש לאט יותר. לכן אנחנו מקפידים להכניס כמה שפחות נוזל ולשאוב חזק, ומסיימים במעבר יניקה בלבד. אחרי הטיפול, פתחו חלונות בשני צדי הדירה, אם אפשר, והפעילו מאוורר שמכוון לאזור. בחורף, מזגן במצב ייבוש עוזר. אל תכסו את האזור בשטיחון, ואל תפזרו עליו בושם. אם אין מעלית, זה לא משנה לנו: הציוד עולה במדרגות והשטיח נשאר במקומו.

קיא מורכב בעיקר מחומר אורגני: שאריות מזון, חלבונים, שומנים ומיצי עיכול. סבון רגיל מוציא חלק מזה, אבל לא מפרק את הכול. תכשיר אנזימטי מכיל אנזימים שמפרקים את החומרים האלה לחלקים קטנים, שאפשר לשטוף ולשאוב.

כמה דברים שכדאי לדעת:

• אנזימים צריכים זמן. הם לא פועלים בשנייה. בטיפול שלנו אנחנו נותנים לתכשיר זמן השריה לפני השטיפה.
• אנזימים לא אוהבים חום. מים חמים מנטרלים אותם, ולכן לא משלבים אותם עם מים רותחים.
• הם לא מחליפים שטיפה. אחרי שהאנזים עשה את שלו, צריך לשטוף ולשאוב את מה שהתפרק.

אנזימים מתאימים לרוב סוגי השטיחים, אבל לא לכולם באותה דרך. בצמר ובמשי, שהם סיבים של חלבון, אנחנו בוחרים תכשיר שמתאים לסיב ועובדים בזהירות. לפני כל שימוש אנחנו בודקים את הצבע בפינה נסתרת.

אם קניתם תכשיר אנזימטי לבד, ודאו שהוא מיועד לשטיחים, ובדקו קודם בפינה.

ברגע של גועל, הדחף הוא לשפוך על השטיח את החומר החזק ביותר שיש בבית. זה בדיוק מה שלא כדאי לעשות.

• אקונומיקה. מלבינה את הצבע של השטיח ומחלישה סיבי צמר. הנזק קבוע, וגם לא עוזר להוציא את הקיא.
• מים חמים. מקבעים את החלבונים בסיב ומנטרלים אנזימים.
• בושם, מטהר אוויר ואבקות ריחניות. מסתירים את הריח ליום או יומיים, ואז הוא חוזר, לפעמים מעורבב בריח של הבושם.
• אמוניה. פוגעת בצמר, ובבית עם כלב היא עלולה למשוך אותו לחזור למקום.
• חומרי חיטוי חזקים. לא מיועדים לשטיחים ועלולים להלבין צבע.

סודה לשתייה היא האפשרות הביתית העדינה יחסית: פיזור על האזור הלח אחרי הספיגה, המתנה, ושאיבה. היא עוזרת לספוג לחות וריח, אבל לא מנקה בעומק. כתבנו עליה בניקוי שטיח עם סודה לשתייה.

אם כבר השתמשתם באחד מהחומרים האלה, ספרו לנו.

צמר סופג נוזלים מהר, ובשטיחי יד הצבעים לא תמיד יציבים. השילוב הזה הופך קיא על שטיח צמר למקרה רגיש. החומצה עלולה להגיב עם הצבע, והניסיון לנקות במים רבים עלול לגרום לצבע לזלוג.

מה לעשות עד שנגיע:

• להרים את המוצק ולספוג, בלי להרטיב הרבה.
• להסתפק במים קרים בכמות קטנה, בלי תכשירים מהארון.
• לבדוק אם הקיא הגיע לפרנזים, שעשויים לרוב מכותנה ומכתימים בקלות.

בטיפול בשטיח כזה אנחנו בודקים את יציבות הצבע בכמה צבעים שונים, עובדים בלחות נמוכה, ובוחרים תכשיר אנזימטי שמתאים לצמר. אם הצבע זולג בבדיקה, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית, ולא נמשיך.

מידע נוסף על הגישה שלנו נמצא בעמוד ניקוי שטיחי צמר ובעמוד ניקוי שטיחים פרסיים.

בשטיח שאגי, קיא נכנס בין הסיבים הארוכים ומסתבך בהם. החלק המוצק נתפס בסיבים, והנוזל יורד לבסיס. זה הופך את ההרמה לקשה יותר, ואת הריח לעקשן יותר.

העזרה הראשונה בשאגי:

• להרים את מה שאפשר מלמעלה, בלי ללחוץ פנימה.
• להפריד את הסיבים ביד, עם כפפה, ולהרים שאריות שנתפסו ביניהם.
• לספוג את הנוזל בלחיצה עמוקה.
• לא לשפוך מים לתוך השאגי, אלא להרטיב מגבת ולהניח אותה על האזור.

בטיפול אנחנו פותחים את הסיב, מכניסים את התכשיר האנזימטי עד הבסיס, ונותנים לו זמן. אחר כך שוטפים ושואבים כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה נוזל. אחרי הייבוש כדאי לסרק את הסיבים ביד כדי שלא יישארו דבוקים. הגישה שלנו לסיבים ארוכים מוסברת בעמוד ניקוי שטיח שאגי.