שתן כלב על שטיח בשכונת נווה חוף

בבתים פרטיים יש לא מעט רצפות פרקט או עץ, ושתן כלב שעובר דרך השטיח מזיק להן במיוחד. העץ סופג את השתן, מתכהה ולפעמים מתעקם, והריח נשאר בתוכו. בשכונת נווה חוף אנחנו בודקים את הצד התחתון של השטיח ואת הרצפה שמתחת בכל פעם שהשטיח ניתן להרמה.

הטיפול שלנו מתמקד בשטיח, ולרצפה תצטרכו בעל מקצוע מתאים אם היא נפגעה. אחרי הניקוי, אל תחזירו את השטיח לרצפת עץ לפני שהוא יבש לגמרי משני הצדדים. שטיח לח על פרקט משאיר כתם לחות גם בלי שום שתן.

אם הפרקט כבר מראה סימן כהה, אל תניחו עליו שטיח גומי או מחצלת אטומה. היא כולאת לחות מתחת ומחמירה את המצב, וגם מקשה על העץ להתייבש.

שתן טרי הוא נוזל חומצי יחסית שנספג במהירות לעומק הסיב. תוך דקות הוא עובר את שכבת הפלאג, נבלע בתחתית הראשית שבה הסיבים ארוגים או נעוצים, ובשטיחים רבים ממשיך אל שכבת הלטקס שמחזיקה אותם. מה שאתם רואים על פני השטח הוא בדרך כלל עיגול קטן בהרבה מהאזור הרטוב באמת.

ככל שהשתן מתייבש, המים מתאדים והוא הופך לבסיסי יותר. בשלב הזה מתחילים להיווצר מלחים וגבישים שנצמדים לסיבים, והריח משתנה מריח חד של שתן טרי לריח כבד של אמוניה. זה גם השלב שבו צבעים רגישים מתחילים להגיב.

• בשעה הראשונה: רוב הנוזל עדיין אפשר לספוג.
• אחרי יום: חלק מהשתן כבר התגבש בבסיס הסיבים.
• אחרי שבוע ויותר: הסיכוי לשינוי צבע ולריח עקשן עולה משמעותית.

לכן כשמתקשרים אלינו אנחנו שואלים קודם כל מתי זה קרה, ורק אחר כך כמה זה גדול.

הצעד החשוב ביותר הוא להוציא כמה שיותר נוזל לפני שהוא מתפשט. מניחים כמה שכבות של נייר סופג או מגבת לבנה ולוחצים חזק עם כף היד או עם הרגל. לא משפשפים, כי שפשוף דוחף את השתן לצדדים ופותח את סיבי הצמר.

• מחליפים את הנייר עד שהוא כמעט לא נרטב.
• מטפטפים מעט מים קרים וסופגים שוב, כדי לדלל את מה שנשאר.
• לא משתמשים במגהץ אדים או במים חמים, כי חום מקבע חלבונים ועלול לקבע גם את הכתם.
• אם אפשר, מרימים את פינת השטיח ומניחים מתחת מגבת כדי שהרצפה לא תספוג.

במדריך מה עושים מיד כשהכלב עשה על השטיח פירטנו את השלבים לפי סוג השטיח. אחרי עזרה ראשונה כזו, הסיכוי שלנו להוציא את הכתם והריח בטיפול מקצועי גבוה בהרבה מאשר בכתם שהתייבש לבד.

זה החלק שהכי חשוב לדבר עליו בכנות. כשכלב עושה שוב ושוב על אותה נקודה, השתן לא נשאר בסיבים. הוא חודר דרך התחתית, נספג בלטקס, ובשטיח שמונח על רצפה ממשיך לאריח, לרובה שבין האריחים או לפרקט. ניקוי של השטיח מלמעלה מגיע לסיבים ולחלק מהתחתית, אבל לא תמיד לכל העומק.

בשטיח שאפשר להרים, אנחנו בודקים את הצד התחתון ואם צריך מטפלים גם בו. ברצפה עצמה תצטרכו לטפל בנפרד, כי אנחנו מנקים שטיחים בלבד. רובה סופגת במיוחד, ולפעמים היא מקור הריח גם אחרי שהשטיח נקי.

בשטיח מקיר לקיר שמונח על ריפוד, הריפוד עצמו עלול לספוג את השתן. במקרים כאלה ייתכן שיישארו סימן או ריח גם אחרי טיפול טוב, ונגיד לכם את זה כבר מהתמונה. עדיף לדעת לפני שמשלמים מאשר לגלות אחר כך.

אם אינכם בטוחים, הריחו את הרצפה אחרי שהרמתם את השטיח. ריח חזק שם הוא תשובה ברורה.

כמה דקות של הכנה חוסכות זמן בעבודה ומשפרות את התוצאה. הדבר הראשון הוא הכלב עצמו: כדאי שיהיה בחדר אחר או בחוץ בזמן הטיפול, גם אם הוא רגוע. מכונה רועשת וצינורות על הרצפה מלחיצים כלבים, וכלב לחוץ עלול לעשות דווקא אז.

• להזיז מהשטיח כיסאות, שולחנות קטנים, צעצועים וקערות של הכלב.
• לשאוב את השטיח, ובעיקר להוציא שערות כלב שמסתבכות במכונה.
• לסמן בפתק או בתמונה כל נקודה שאתם יודעים עליה.
• לפנות מעבר נוח מהדלת לחדר, כי הציוד נייד אבל יש צינורות.

אם יש רהיט כבד שלא זז, אל תנסו להרים אותו לבד. נעבוד מסביב או נעזור לכם להזיז בזהירות. ספרו לנו גם אם הכלב נוהג לשכב על השטיח במקום קבוע, כי האזור הזה בדרך כלל צריך ניקוי עמוק יותר גם בלי כתם גלוי.