כתם יין על שטיח בשכונת נוריות

בדירות הוותיקות בשכונת נוריות אנחנו פוגשים שטיחים שספגו כמה כתמי יין לאורך שנים, מארוחות שישי ומחגים. חלק מהכתמים כבר חומים-סגולים, וחלק עברו ניסיונות ניקוי ביתיים. בשטיח ישן אנחנו בודקים קודם את הגב, כי לטקס שהתפורר מגביל את כמות המים שאפשר להכניס, ואת יציבות הצבע, כי שטיחים ישנים לפעמים פחות יציבים. לפני שמתחילים תדעו אילו מהכתמים יתבהרו לדעתנו יפה, ואילו כנראה ישאירו גוון. גם בקומה גבוהה בלי מעלית העבודה נעשית בדירה, והציוד עולה אלינו במדרגות. אם יש גם כתמים אחרים, נטפל בכולם באותו ביקור.

בבתים עם ילדים, כתמים אדומים מגיעים יותר ממיץ מאשר מיין. מיץ ענבים טבעי מכיל את אותו צבע של קליפת הענב, ולכן הוא מתנהג כמו יין. שתייה אדומה ומיץ פטל מכילים בדרך כלל צבע מאכל סינתטי, וזה צבע שנועד להיות חזק ויציב.

שני הבדלים חשובים:

• סוכר. מיצים ומשקאות מתוקים משאירים אזור דביק. גם אחרי שהצבע יוצא, הסוכר שנשאר מושך אבק, והמקום מתכהה שוב תוך שבועות.
• צבע מאכל. חלק מצבעי המאכל האדומים נקשרים לניילון ולצמר בדומה לצבע של שטיח, ואז קשה להפריד ביניהם.

העזרה הראשונה זהה: ספיגה, מים קרים, ספיגה. בטיפול שלנו אנחנו מקפידים על שטיפה יסודית בסוף, כדי שלא יישאר סוכר בסיב. על שטיחים בחדרי ילדים כתבנו בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.

ספרו לנו בדיוק מה נשפך. מיץ ענבים ושתייה אדומה נראים דומים על השטיח, אבל לא מגיבים אותו דבר.

שטיח צמר בגוון שמנת או בז' הוא המקום הכי מאתגר לכתם יין. הצמר סופג את הצבע לתוך הסיב, והרקע הבהיר מראה כל שארית. זה גם הסיב שהכי רגיש לחומרים שמבהירים יין, כמו מי חמצן ותכשירים בסיסיים.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בזהירות רבה:

• בדיקת יציבות צבע, גם אם השטיח נראה חד גוני.
• תכשירים שמתאימים לצמר בלבד, בלי חומרים בסיסיים חזקים.
• לחות נמוכה ושאיבה צמודה, כדי לא להרטיב את הצמר לעומק.
• כמה סבבים קצרים במקום סבב אחד חזק.

כתם טרי בצמר בהיר מתבהר בדרך כלל יפה אם טופל נכון בדקות הראשונות. כתם ישן עלול להשאיר הצללה ורודה. אם בבדיקה הצבע של השטיח זז, נעצור. איך אנחנו עובדים עם צמר, הסברנו בעמוד ניקוי שטיחי צמר.

בשטיח צמר יקר, התקשרו אלינו לפני שאתם מנסים כל דבר מעבר למים קרים.

בשטיח פרסי או בשטיח יד יש בעיה כפולה: גם הכתם עקשן, וגם הצבעים של השטיח עצמו עלולים להיות רגישים. בשטיחים ישנים הצבעים לעיתים צמחיים, ואדום וכחול עמוק נוטים לזלוג כשמרטיבים אותם. זה אומר שטיפול לא זהיר בכתם יין עלול להזיז את הצבע של השטיח ולהחמיר את המצב.

מה לעשות עד שנגיע:

• לספוג בלחיצה עם מגבת לבנה, בלי מים בכמות גדולה.
• לא לנסות שום חומר מעבר לכמה טיפות של מים קרים.
• לבדוק אם היין הגיע לפרנזים, כי הם מכותנה ומקבלים צבע בקלות.

בביקור אנחנו בודקים את יציבות הצבע בכמה צבעים שונים של השטיח, ועובדים בלחות נמוכה. אם הצבע זולג בבדיקה, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית. מידע נוסף נמצא בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים.

בשטיח שאגי, יין לא נשאר על פני השטח. הוא יורד בין הסיבים הארוכים ישר לבסיס, ושם הוא נאסף בכמות גדולה יותר ממה שנראה מלמעלה. הרבה פעמים רואים כתם קטן, ובפועל הבסיס רטוב על שטח רחב.

העזרה הראשונה בשאגי שונה מעט:

• לחצו את המגבת עמוק לתוך הסיבים, לא רק על הקצוות.
• פתחו את הסיבים ביד כדי לראות אם הבסיס צבוע.
• אל תשפכו מים לתוך השאגי. הרטיבו את המגבת והניחו אותה על הכתם.

בטיפול שלנו אנחנו מכניסים את התכשיר עד הבסיס, נותנים לו זמן, ושואבים כמה פעמים כי סיב ארוך מחזיק הרבה נוזל. אחרי הייבוש כדאי לסרק את הסיבים ביד. על השיטה שלנו לשטיחים כאלה כתבנו בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

שאגי לבן מסיב סינתטי מגיב בדרך כלל טוב יותר לטיפול בכתם יין משאגי צמר באותו צבע.