שתן כלב על שטיח בשכונת נרקיסים

בדירות ישנות החדרים קטנים יותר, ולכן שטיח בגודל בינוני מכסה בהם כמעט את כל הרצפה. לכלב אין הרבה מקום אחר לעשות כשהוא לא מחזיק, ולכן הכתמים מתפזרים על כל השטח ולא נשארים בפינה אחת. בשכונת נרקיסים זה אומר בדרך כלל שצריך לטפל בשטיח כולו ולא רק בנקודות.

שטיח שמגיע עד הקירות גם מסתיר את מה שקורה מתחתיו. לפני הטיפול כדאי להרים פינה או שתיים ולבדוק את האריחים. בבתים ישנים הרובה בין האריחים לעיתים סדוקה וסופגת, ושתן שהגיע אליה נשאר שם גם כשהשטיח כבר נקי.

בדירות כאלה כדאי לחשוב על שטיח קטן יותר אחרי הניקוי, שמשאיר פס של רצפה פנויה סביבו. ככה קל יותר לראות תקלה חדשה מיד ולספוג אותה לפני שהיא מגיעה לסיבים.

העבודה מתחילה באיתור. אנחנו עוברים על השטיח, מריחים, ממששים ומסמנים כל נקודה, כי לרוב יש יותר כתמים ממה שבעלי הבית יודעים. אחר כך מורחים תכשיר אנזימטי על כל אזור מסומן ובשוליים שסביבו, ונותנים לו זמן לעבוד. החלק הזה לא נעשה בחופזה.

אחרי ההשריה מגיע שלב השטיפה. מכונת ניקוי שטיחים בבית בשיטת הזרקה-יניקה מזרימה מים נקיים לעומק הסיב ושואבת אותם מיד בחזרה, יחד עם השתן המפורק. באזורים קשים חוזרים על המעבר כמה פעמים עד שהמים שנשאבים נראים נקיים.

• בדיקת צבע בפינה נסתרת לפני כל תכשיר.
• טיפול נקודתי בכתמים ואז ניקוי של השטיח כולו, כדי שלא יישארו הבדלי גוון.
• שאיבה אחרונה יבשה ככל האפשר, כדי לקצר את זמן הייבוש.

בסוף אנחנו מראים לכם מה יצא ומה נשאר, ומסבירים למה.

משך הביקור תלוי בגודל השטיח ובמספר הנקודות, ונגיד לכם הערכה כבר כשנראה את התמונות.

כשכלב שהיה נקי שנים מתחיל פתאום לעשות על השטיח, כדאי לבדוק אותו אצל וטרינר לפני שמשקיעים בניקוי. דלקות בדרכי השתן, בעיות כליה ושינויים של גיל מבוגר יכולים לגרום לבריחות שתן שהכלב לא שולט בהן. אם הסיבה לא מטופלת, השטיח יחזור להיות רטוב.

במקרים של בריחות קבועות, המטרה של ניקוי משתנה. אנחנו מוציאים כמה שאפשר מהשתן ומהריח, ואז מדברים איתכם על דרכים להגן על השטיח: להזיז אותו מהאזור שבו הכלב ישן, לגלגל אותו לתקופה, או להניח מתחת מחצלת סופגת במקום שבו הוא אוהב לשכב.

שתן של כלב מבוגר שעושה בשינה מתפזר לפעמים על שטח רחב ולא בנקודה אחת, ונספג לאט לאורך שעות. זה דפוס שקשה יותר לאתר ולנקות, ולכן אנחנו מקדישים לו זמן בבדיקה המקדימה ומסמנים את כל האזור, לא רק את המרכז.

צמר הוא סיב שסופג הרבה נוזל ומחזיק אותו בתוכו. זה מה שהופך שטיח צמר לחם ונעים, וזה גם מה שהופך אותו לרגיש במיוחד לשתן. הסיבה העיקרית היא שצמר לא אוהב סביבה בסיסית, ושתן מתייבש הופך לבסיסי. חשיפה ארוכה עלולה להחליש את הסיב באזור הכתם ולשנות את המרקם שלו.

בטיפול בצמר אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת דימום צבע לפני כל דבר, כי צבעים בצמר נוטים לזלוג.
• תכשירים עם רמת חומציות שמתאימה לצמר, ולא תכשירים כלליים.
• כמות נוזל מבוקרת ושאיבה צמודה, כדי שהשטיח לא יישאר רטוב שעות ארוכות.

אם בבדיקה מתברר שהצבע בורח, נגיד לכם ביושר שניקוי בבית עלול להזיק, ולא ננסה בכל זאת. בעמוד ניקוי שטיחי צמר הסברנו בהרחבה איך אנחנו ניגשים לסיב הזה.

שטיח צמר שטופל נכון והתייבש בזמן שומר על הרכות ועל הברק שלו, גם אחרי טיפול בשתן.

כלבים חוזרים למקומות שבהם הם מריחים את עצמם. לכן אם יש כתם אחד שאתם מכירים, כמעט תמיד יש עוד כמה שלא שמתם לב אליהם. אם מנקים רק את הכתם המוכר, הכלב ימשיך להשתמש באחרים.

הנה כמה דרכים לאתר אותם עוד לפני שאנחנו מגיעים:

• לרדת לגובה השטיח ולהריח בפינות, ליד דלתות ובצד שקרוב לרהיטים.
• להעביר יד על הסיבים: אזור שספג שתן מרגיש לפעמים קשה או מעט דביק.
• להאיר עם פנס טלפון בזווית נמוכה, כדי לראות הבדלי ברק וטבעות.
• לבדוק את הצד התחתון של שטיח שאפשר להפוך, שם הכתמים בולטים יותר.

אצל כלבים, הנקודות נוטות להיות בדרך שבין המיטה שלהם לדלת, או ליד היציאה למרפסת או לחצר. כשאנחנו מגיעים אנחנו עוברים על כל השטיח בשיטתיות ומסמנים כל אזור חשוד לפני שמתחילים לעבוד.