כתמים בשטיח בשכונת קדמת ראשון

בדירות ישנות בשכונת קדמת ראשון החלונות לעיתים קטנים יותר, ויש חדרים שפונים לחצר פנימית או לקיר של בניין שכן. באזור החוף הלחות באוויר גבוהה רוב השנה, ושטיח שמתייבש לאט בחדר סגור עלול לפתח ריח או להעלות חזרה את הכתם. לכן אנחנו משתדלים להכניס כמה שפחות נוזל ולשאוב חזק, וממליצים לפתוח חלונות משני צדי הדירה ליצירת זרימה, להפעיל מאוורר תקרה או מזגן במצב ייבוש. לא מניחים שטיח רטוב על רצפה קרה בלי אוורור מתחת. זמן הייבוש משתנה לפי עונה ולפי עובי השטיח. אם השטיח מונח בחדר שאין בו חלון כלל, כמו מעבר פנימי, נמליץ להשאיר את דלתות החדרים הסמוכים פתוחות ולהפעיל מאוורר שמכוון ישירות לאזור המטופל.

מה שתעשו בדקה הראשונה חשוב יותר מכל חומר שתקנו אחר כך. המטרה היא להוציא כמה שיותר נוזל לפני שהוא יורד לגב השטיח.

• ספיגה, לא שפשוף. הניחו מגבת נייר או בד לבן ויבש על הכתם ולחצו בכף היד. החליפו לאזור יבש בכל פעם.
• מהשוליים פנימה. עבודה מהמרכז החוצה מרחיבה את הכתם.
• מוצקים קודם. שאריות של אוכל, בוץ או שוקולד מרימים בכפית או בסכין לא חדה, לפני כל נוזל.
• מים קרים בלבד. כמה טיפות של מים קרים ושוב ספיגה. מים חמים מקבעים כתמים של חלבון וסוכר.

אחרי זה עצרו. אל תוסיפו חומרי ניקוי מהארון, ואל תכסו את המקום בשטיחון או ברהיט. אם הכתם עדיין נראה, צלמו אותו ושלחו לנו בוואטסאפ, ונאמר אם כדאי לחכות לטיפול.

אם השטיח עשוי צמר או שהוא שטיח יד, היו זהירים במיוחד עם כמות המים, גם כשהם קרים. צמר סופג מהר, ומים רבים עלולים להוציא צבע מהשטיח עצמו.

יין אדום הוא כתם של צבע טבעי וחומצה, והוא נספג מהר במיוחד בצמר ובכותנה. בשטיח סינתטי מפוליפרופילן יש לו פחות אחיזה, ולכן שם הסיכויים טובים יותר.

מה עושים מיד: ספיגה במגבת לבנה, קצת מים קרים, ושוב ספיגה. אל תשפכו מלח על הכתם. המלח אמנם סופג, אבל הוא משאיר שאריות גבישיות בסיב ולא עוזר עם הצבע. גם יין לבן על יין אדום לא מנטרל אותו, רק מוסיף נוזל.

בטיפול שלנו אנחנו מתחילים בבדיקת צבע של השטיח בנקודה נסתרת, ואז עובדים עם תכשיר שמתאים לסוג הסיב ועם שאיבה חזקה שמושכת את היין מהגב. כתם טרי לרוב יוצא כמעט לגמרי. כתם שעבר עליו זמן וחומרים שונים עלול להשאיר הצללה ורודה. מדריך מפורט לרגעים הראשונים נמצא במדריך להוצאת כתם יין משטיח.

אם היין נשפך על שטיח בהיר מצמר, צלמו מיד ושלחו לנו. בשטיחים כאלה כל שעה משנה.

קפה ותה מכילים טאנינים, אותם חומרים שנותנים להם צבע, והם נקשרים לסיב ככל שעובר זמן. קפה עם חלב מוסיף שכבה נוספת של שומן וחלבון, ולכן כתם של הפוך מתנהג אחרת מכתם של אספרסו.

הטעות הנפוצה היא לשפוך מים חמים "כדי להמיס". חום מקבע את החלבון של החלב ומקשה על הטיפול. עדיף לספוג, להוסיף מעט מים קרים ולספוג שוב.

כתם קפה ישן מזוהה לרוב בשוליים כהים יותר מהמרכז. זו טבעת שנוצרת כשהנוזל התייבש מהחוץ פנימה. הטבעת הזו היא הסימן שהטיפול צריך להגיע גם לגב ולא רק לפני השטח. בשטיחים בצבעים בהירים, ובמיוחד בצמר טבעי בגוון שמנת, כתם קפה ישן עלול להשאיר גוון צהבהב קל גם אחרי ניקוי טוב, ואנחנו אומרים את זה מראש לפי התמונה.

קפה שחור בלי סוכר הוא הקל יותר מבין כתמי הקפה. קפה מתוק עם חלב משאיר גם דביקות שמושכת אבק.

שוקולד הוא שילוב של שומן, סוכר וצבע, ולכן הוא מבלבל: חלק ממנו נמס במים וחלק לא. גלידה מוסיפה חלב, וסוכריות צבעוניות מוסיפות צבע מאכל.

• תנו לשוקולד להתקשות. אפשר להניח עליו שקית קרח לכמה דקות.
• גרדו את המוצק בעדינות עם כפית, בלי לדחוף אותו פנימה.
• ספגו את מה שנשאר עם מעט מים קרים.

אל תחממו את המקום כדי "להמיס" את השוקולד. כך הוא רק מתפזר לעומק הסיב. בשטיחי שאגי ובשטיחים בעלי סיב ארוך שוקולד נכנס בין הסיבים ומתייבש שם, ולכן שם הגירוד צריך להיות עדין במיוחד כדי לא לתלוש סיבים. סוכר שנשאר בשטיח הוא גם מזון לחרקים ומושך לכלוך, כך שגם כתם שנראה שנעלם כדאי לשטוף עד הסוף.

אם השוקולד כבר נמס לתוך השטיח ונמרח, עצרו בשלב הגירוד ואל תוסיפו מים. את השאר עדיף להשאיר לטיפול.