כתמים בשטיח בשכונת קריית כרמים

בדירות ישנות בשכונת קריית כרמים החלונות לעיתים קטנים יותר, ויש חדרים שפונים לחצר פנימית או לקיר של בניין שכן. באזור החוף הלחות באוויר גבוהה רוב השנה, ושטיח שמתייבש לאט בחדר סגור עלול לפתח ריח או להעלות חזרה את הכתם. לכן אנחנו משתדלים להכניס כמה שפחות נוזל ולשאוב חזק, וממליצים לפתוח חלונות משני צדי הדירה ליצירת זרימה, להפעיל מאוורר תקרה או מזגן במצב ייבוש. לא מניחים שטיח רטוב על רצפה קרה בלי אוורור מתחת. זמן הייבוש משתנה לפי עונה ולפי עובי השטיח. אם השטיח מונח בחדר שאין בו חלון כלל, כמו מעבר פנימי, נמליץ להשאיר את דלתות החדרים הסמוכים פתוחות ולהפעיל מאוורר שמכוון ישירות לאזור המטופל.

שמן לא מתערבב עם מים, ולכן ספיגה במים לבד לא תוציא אותו. כתמים של שמן זית, טחינה, רוטב פסטה או שומן מבשר יושבים על הסיב ומושכים אליהם אבק, וכך כתם שהיה כמעט שקוף הופך עם הזמן לאזור אפור וכהה.

מה אפשר לעשות לבד: להרים כל שארית מוצקה, לספוג כמה שיותר ולפזר מעט קמח תירס או טלק על המקום כדי שיספגו את השמן. אחרי כמה שעות שואבים. לא כדאי לנסות נוזל כלים מרוכז על השטיח, כי השאריות שלו נשארות בסיב ומושכות לכלוך מחדש.

פוליפרופילן, הסיב הנפוץ בשטיחים סינתטיים זולים, אוהב שמן במיוחד, וכתם שמן בו דורש תכשיר מפרק שומנים ושטיפה יסודית. אנחנו מקפידים על שאיבה חוזרת של מים נקיים, כדי שלא תישאר שכבה דביקה שמחזירה את הכתם תוך שבועות.

כתם שמן במטבח פתוח מתפשט לפעמים בצעדים, ולכן כדאי לבדוק גם את האזור שבין השולחן למטבח ולא רק את הכתם הבולט.

בוץ הוא אחד הכתמים הבודדים שבהם הכלל הפוך: לא נוגעים בו כשהוא רטוב. בוץ רטוב שמשפשפים נמרח ונדחף לעומק, ואילו בוץ יבש מתפורר ויוצא ברובו בשאיבה.

הדרך הנכונה היא לחכות שיתייבש לגמרי, לפורר בעדינות עם האצבעות או עם מברשת רכה, ולשאוב היטב. רק אחרי זה מטפלים בצבע שנשאר. אדמה אדמדמה, כמו חמרה, משאירה לפעמים גוון כתום שדורש טיפול נוסף.

בחורף אנחנו רואים הרבה שטיחים שהאזור ליד הכניסה או ליד דלת המרפסת כהה יותר משאר השטיח. זה לא כתם אחד אלא הצטברות של חול ואדמה שנכנסו לגב. חול כזה גם שוחק את הסיבים בכל צעד. ניקוי מלא של השטיח בשיטת ניקוי שטיחים בבית מוציא את רוב ההצטברות הזו.

אם הבוץ הגיע לשטיח צמר בהיר, גם אחרי שהוא התייבש כדאי לפורר אותו בזהירות רבה, כי גרגירי אדמה חדים שוחקים את הסיבים.

שעווה היא מהכתמים הבודדים שבהם החום הוא חבר, אבל רק בשלב השני. קודם מקררים: קוביית קרח בשקית על השעווה עד שהיא מתקשה, ואז מפוררים ומרימים בעדינות את רוב החתיכות.

את השכבה הדקה שנשארת אפשר להוציא עם נייר סופג לבן ומגהץ על חום נמוך, כשהנייר בין המגהץ לשטיח. השעווה נמסה ונספגת בנייר. מחליפים נייר עד שלא עולה יותר שעווה.

• לא מתאים לשטיחי שאגי סינתטיים ולסיבים שנמסים בחום. בדקו קודם בפינה.
• נרות צבעוניים משאירים צבע גם אחרי שהשעווה יצאה, וזה כבר כתם שדורש טיפול.
• נרות ריחניים משאירים לפעמים שמן ריח, שמתנהג כמו כתם שמן.

אם השעווה נכנסה לשטיח צמר עבה או לשטיח יד, עדיף לא לנסות מגהץ ולהשאיר את זה לנו.

בכל מקרה, אל תנסו לגרד שעווה עם סכין חדה. היא חותכת סיבים ומשאירה אזור קצוץ.

התופעה נקראת בעגה המקצועית "וויקינג" (wicking), עלייה נימית. נוזל שנשפך על השטיח לא נשאר רק בקצות הסיבים. הוא יורד לבסיס, לגב ולפעמים לריפוד שמתחת. כשמנקים רק את החלק העליון, השטיח נראה נקי. אבל בזמן הייבוש הלחות עולה מהעומק אל הקצוות ומביאה איתה את הצבע שנשאר למטה.

זה קורה במיוחד אחרי טיפולים ביתיים עם הרבה מים, ובשטיחים עבים או בשטיח מקיר לקיר עם ריפוד. ככל שמכניסים יותר נוזל בלי לשאוב אותו, כך גדל הסיכוי שהכתם יחזור.

הפתרון הוא להכניס מעט נוזל ולשאוב חזק, לחזור על זה כמה פעמים, ולייבש מהר עם אוורור טוב. במכונת הזרקה ויניקה השאיבה חזקה בהרבה ממה שאפשר להשיג עם מגבות. בשטיח מקיר לקיר כדאי לקרוא גם על ניקוי שטיח מקיר לקיר, שם הריפוד הוא חלק מהעניין.

אם כתם חזר אחרי ניקוי ביתי, אל תנקו אותו שוב באותה שיטה. כל סבב נוסף של מים בלי שאיבה מוסיף לבעיה.