שאיבת מים משטיח בשכונת רמז

בהרבה בתים פרטיים יש קומה תחתונה, חלקית מתחת לפני הקרקע, שמשמשת חדר משחקים, חדר טלוויזיה או חדר אורחים. היא גם המקום שאליו מים נוטים להגיע ראשונים, ובו הם נשארים הכי הרבה זמן, כי אין להם לאן לזרום.

בשכונת רמז, בחדר כזה אנחנו שואבים קודם את השטיח ואחר כך בודקים אם יש מים עומדים לאורך הקירות. האוורור בקומה תחתונה מוגבל, ולכן מסיר לחות שפועל כמה ימים עושה שם הבדל גדול יותר מבכל חדר אחר בבית.

אם החדר משמש את הילדים, ספרו לנו מאיפה הגיעו המים. בחדר משחקים אנחנו מחמירים יותר בהמלצה לוותר על שטיח שספג מים לא נקיים.

כשמתקשרים אלינו על שטיח רטוב, אנחנו מנסים להבין קודם כול איזה סוג של אירוע זה, כי כל מקור מים משאיר מצב אחר בשטיח:

• צינור שהתפוצץ או דוד שדלף. הרבה מים בבת אחת, בדרך כלל נקיים. השטיח רטוב לכל עומקו, אבל יש סיכוי טוב להציל אותו אם שואבים מהר.
• נזילה מהמזגן. מעט מים לאורך זמן, תמיד באותה פינה. הבסיס שם רווי, ולפעמים מתחיל להופיע סימן חום בשוליים.
• מכונת כביסה או מדיח. מים עם סבון ולכלוך. צריך לשאוב וגם לשטוף את השאריות.
• גשם מחלון או ממרפסת. מים שעברו על אדן, מסילה או רצפת מרפסת. בדרך כלל כמות קטנה יותר, אבל עם לכלוך מבחוץ.

ההבדלים האלה קובעים כמה פעמים נעבור עם המכונה, אם צריך שטיפה ולא רק שאיבה, ומה הסיכוי שהשטיח יחזור למצבו.

יש מצבים שבהם התשובה הכנה היא לוותר על השטיח, ואנחנו מעדיפים להגיד את זה בהתחלה ולא אחרי שילמתם על שאיבה. המצב הברור ביותר הוא מים שחורים: גלישה מאסלה, סתימה בקו הביוב שהציפה את הדירה, או מי שיטפון שנכנסו מהרחוב ועברו דרך אדמה ופסולת.

מים כאלה נושאים איתם חיידקים ולכלוך שנכנסים לבסיס ולריפוד, ושום ניקוי בבית לא מחזיר את השטיח למצב שבו נעים להניח עליו תינוק או לשבת עליו. גם מים אפורים ממכונת כביסה, אם עמדו יותר מיום או יומיים בחום, מתקרבים לאותה קטגוריה.

במקרים האלה עדיף לצלם את השטיח לפני שמוציאים אותו מהבית, בגלל הביטוח, ולהיפטר ממנו. אם יש בחדר גם שטיח שלא נגע במים המלוכלכים, אפשר לטפל בו בנפרד. עוד על ההחלטה הזו במדריך שטיח אחרי הצפה.

הצפה ממכונת כביסה או ממדיח נראית כמו מים רגילים, אבל היא מביאה איתה סבון, מרכך, שאריות מזון ולכלוך מהבגדים. אם רק שואבים את המים ונותנים לשטיח להתייבש, השאריות נשארות בסיבים. התוצאה היא שטיח שנעשה קשה ודביק, ושמושך אליו אבק מהר מאוד.

לכן בהצפה כזו אנחנו לא עוצרים בשאיבה. אחרי שהוצאנו את רוב המים, מגיעה שטיפה במים נקיים ושאיבה נוספת, כדי למשוך החוצה גם את הסבון. בשטיחים שלא סובלים הרבה מים, כמו ויסקוזה או צמר עם צבעים רגישים, השטיפה נעשית בזהירות ובכמות קטנה, אחרי בדיקה בנקודה נסתרת.

אם ההצפה התגלתה רק אחרי כמה שעות, ספרו לנו. מים עם שאריות מזון שעמדו זמן רב בחום משנים את ההחלטה אם כדאי להציל את השטיח.

בסערת חורף, חלון שנשאר פתוח או מסילה של דלת מרפסת שהתמלאה מכניסים מים אל הבית בדרך כלל לאורך קיר אחד. השטיח שקרוב לפתח נרטב בקצה, והמים ממשיכים לזרום לאורך הבסיס, לפעמים עד אמצע החדר.

מי גשם נקיים יחסית, אבל בדרך הם עוברים על אדן, על מסילה ועל רצפת מרפסת, ואוספים חול, אבק ועלים. לכן אחרי השאיבה לפעמים נשארים סימנים בהירים או כהים בקו שבו המים עצרו. את אלה אפשר לרוב להוציא בניקוי אחרי שהשטיח מתייבש.

כשאנחנו מגיעים להצפה כזו, אנחנו שואבים לא רק את הקצה הרטוב אלא את כל הרצועה שעל הדרך של המים, ובודקים ביד עד איפה הבסיס קר. אחר כך כדאי להזיז את השטיח מהפתח עד שהחלון או הדלת יטופלו.