ריח רע מהשטיח בגבעת ברנר

בבית פרטי גדול לא כל השטיחים מריחים מאותה סיבה. השטיח בסלון סופג ריחות אוכל ועשן מהאח, השטיח בחדר הילדים ריחות של חלב ומשחק, והשטיח בחדר העבודה בקומה התחתונה ריח של טחב. בגבעת ברנר לכל אחד מהם צריך גישה משלו.

כשאנחנו מגיעים לכמה שטיחים, אנחנו בודקים כל אחד בנפרד ומתאימים את התכשיר ואת כמות המים. שלחו לנו תמונה של כל שטיח עם תיאור קצר של הריח, והמחיר ייקבע לפי סוג כל שטיח, הגודל והמצב.

שטיח ליד אח עצים סופג עשן ופיח עדין שמאפיר את הסיבים. ניקוי עמוק מוריד את רובו, אבל כדאי לשאוב את השטיח הזה בתדירות גבוהה יותר בחורף, כשהאח פועל כמעט כל ערב.

שטיח בפינת אוכל או בסלון פתוח למטבח סופג עם הזמן ריחות של בישול, טיפות שמן שעפו מהמחבת, פירורים ומשקאות שנשפכו. כל אחד מהם קטן, אבל יחד הם יוצרים ריח כללי שמתחזק בחום.

שמן הוא הבעיה העיקרית. הוא לא מתייבש ולא מתנדף, אלא נשאר על הסיבים כשכבה דקה שאוספת לכלוך. לכן שטיח בפינת אוכל נראה אפור יותר משאר השטיח, וגם מריח יותר. משקאות מתוקים משאירים סוכר שהופך דביק ומושך עוד לכלוך.

• חלב, מיץ וקפה עם חלב מתקלקלים בשטיח ומדיפים ריח חמוץ.
• רטבים עם שום ותבלינים משאירים ריח שמתעורר עם לחות.
• פירורים שנכנסו לפלאג מושכים נמלים ומתפרקים.

ניקוי עמוק מפרק את השמן ושוטף את הסוכר החוצה. כדי להאריך את התוצאה, שאבו את אזור האוכל לעיתים קרובות יותר משאר השטיח.

שטיחון קטן מתחת לשולחן האוכל, שקל להרים ולנקות, מגן על השטיח הגדול.

זה אחד המצבים המתסכלים: ניקיתם את השטיח כדי שיריח טוב, ולמחרת הוא מריח גרוע יותר. הסיבה כמעט תמיד היא לחות שנשארה בתחתית יותר מדי זמן. כששטיח נשאר רטוב שעות ארוכות בחדר סגור, חיידקים ועובש מתחילים לפעול, וריח חמוץ או ריח של מגבת רטובה עולה ממנו.

הגורמים הנפוצים:

• ניקוי ביתי עם הרבה מים ובלי שאיבה חזקה.
• ניקוי בחורף או ביום לח, עם חלונות סגורים.
• שטיח עבה או שאגי שמחזיק הרבה מים.
• הנחת השטיח על הרצפה לפני שהצד התחתון התייבש.

בניקוי שלנו השאיבה האחרונה היבשה היא חלק מהותי, ואנחנו ממליצים על חלונות פתוחים ומאוורר. אם השטיח כבר מריח חמוץ, ניקוי נוסף ושאיבה יבשה יותר מוציאים את הריח ברוב המקרים. עוד על ייבוש בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

פיזור של מגבות על שטיח רטוב לא מזרז ייבוש, אלא כולא את הלחות.

ניקוי עמוק של שטיח מטפל במה שנמצא בסיבים ובחלק העליון של התחתית. זה כולל את רוב מקורות הריח היומיומיים: אבק, שמן עור, שאריות אוכל, משקאות, לכלוך מהנעליים ושאריות של חומרי ניקוי.

יש מקורות ריח שניקוי לא פותר, או פותר רק בחלקם:

• רטיבות בקיר או ברצפה: הריח יחזור כל עוד הם רטובים.
• לטקס מתפורר: החומר עצמו מדיף את הריח.
• סימני עובש בתחתית: זה לא משהו שניקוי פותר.
• שתן ישן שהגיע לריפוד או לרצפה: צריך טיפול גם מתחת.
• ריח שמגיע מהחדר עצמו: מזגן, ארון, וילונות או קירות.

אנחנו מעדיפים לגלות את זה בתמונה ובשיחה לפני שמגיעים, ולא אחרי שהשטיח נוקה והריח חזר. אם נחשוב שניקוי לא יעזור במקרה שלכם, נגיד את זה.

גם כשהריח יורד רק בחלקו, הניקוי לרוב משפר את מראה השטיח ואת התחושה שלו מתחת לרגליים.

שטיח בחדר ילדים צובר ריחות שלא תמיד שמים לב אליהם עד שהם כבר חזקים. חלב ובקבוקים שנשפכו, הקאה של לילה, שאריות של חטיפים, צבעים וחומרי יצירה, וגם תאונות של ילדים קטנים בתקופת הגמילה מחיתולים. כל אחד מהם מותיר משהו בסיבים.

חלב הוא אחד הקשים במיוחד. הוא נספג, מתקלקל ומדיף ריח חמוץ שמתחזק מיום ליום. הקאה משאירה חומצה שעלולה לשנות צבע בשטיח בהיר. שתן של ילדים מתנהג כמו כל שתן, ואם הוא חוזר באותו מקום, הוא מגיע לתחתית.

• לספוג כל שפיכה מיד ולא להשאיר ללילה.
• לשאוב את החדר לעיתים קרובות, כי ילדים יושבים ומשחקים על השטיח.
• לבחור שטיח שאפשר להרים ולבדוק מתחתיו.

אחרי ניקוי, אל תחזירו ילדים לשחק על השטיח לפני שהוא יבש. אפשר לראות מידע מקומי בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.