שתן כלב על שטיח בגבעת ברנר

בבתים פרטיים יש לא מעט רצפות פרקט או עץ, ושתן כלב שעובר דרך השטיח מזיק להן במיוחד. העץ סופג את השתן, מתכהה ולפעמים מתעקם, והריח נשאר בתוכו. בגבעת ברנר אנחנו בודקים את הצד התחתון של השטיח ואת הרצפה שמתחת בכל פעם שהשטיח ניתן להרמה.

הטיפול שלנו מתמקד בשטיח, ולרצפה תצטרכו בעל מקצוע מתאים אם היא נפגעה. אחרי הניקוי, אל תחזירו את השטיח לרצפת עץ לפני שהוא יבש לגמרי משני הצדדים. שטיח לח על פרקט משאיר כתם לחות גם בלי שום שתן.

אם הפרקט כבר מראה סימן כהה, אל תניחו עליו שטיח גומי או מחצלת אטומה. היא כולאת לחות מתחת ומחמירה את המצב, וגם מקשה על העץ להתייבש.

הצעד החשוב ביותר הוא להוציא כמה שיותר נוזל לפני שהוא מתפשט. מניחים כמה שכבות של נייר סופג או מגבת לבנה ולוחצים חזק עם כף היד או עם הרגל. לא משפשפים, כי שפשוף דוחף את השתן לצדדים ופותח את סיבי הצמר.

• מחליפים את הנייר עד שהוא כמעט לא נרטב.
• מטפטפים מעט מים קרים וסופגים שוב, כדי לדלל את מה שנשאר.
• לא משתמשים במגהץ אדים או במים חמים, כי חום מקבע חלבונים ועלול לקבע גם את הכתם.
• אם אפשר, מרימים את פינת השטיח ומניחים מתחת מגבת כדי שהרצפה לא תספוג.

במדריך מה עושים מיד כשהכלב עשה על השטיח פירטנו את השלבים לפי סוג השטיח. אחרי עזרה ראשונה כזו, הסיכוי שלנו להוציא את הכתם והריח בטיפול מקצועי גבוה בהרבה מאשר בכתם שהתייבש לבד.

לפעמים השתן יוצא והריח נעלם, אבל על השטיח נשארת הילה צהבהבה או אזור דהוי. זה לא לכלוך שנשאר אלא שינוי בצבע עצמו. שתן שהתייבש ונעשה בסיסי מגיב עם חלק מהצבעים, בעיקר בשטיחים בהירים ובצבעים טבעיים, ומשנה את הגוון לצמיתות.

איך יודעים מראש? אם השוליים של הכתם חדים וצהובים כבר לפני הניקוי, ואם הצבע באזור נראה שונה גם כשהשטיח יבש לגמרי, סביר שמדובר בשינוי צבע. ניקוי יכול להחליש את הניגוד ולפעמים לשפר את המראה, אבל לא להחזיר צבע שהשתנה.

• בשטיחי פוליפרופילן בהירים הצהבהב לרוב נחלש אחרי טיפול.
• בצמר בהיר ובשטיחים בצביעה טבעית הסיכוי לשינוי קבוע גבוה יותר.
• כתם שהיה רטוב שבועות ארוכים כמעט תמיד משאיר זכר.

אנחנו לא מבטיחים שהכתם ייעלם. אנחנו מבטיחים להגיד לכם מה סביר לפני שמתחילים.

בשטיחים כהים או בדוגמה צפופה, שינוי כזה בולט הרבה פחות ולפעמים כמעט לא נראה.

צמר הוא סיב שסופג הרבה נוזל ומחזיק אותו בתוכו. זה מה שהופך שטיח צמר לחם ונעים, וזה גם מה שהופך אותו לרגיש במיוחד לשתן. הסיבה העיקרית היא שצמר לא אוהב סביבה בסיסית, ושתן מתייבש הופך לבסיסי. חשיפה ארוכה עלולה להחליש את הסיב באזור הכתם ולשנות את המרקם שלו.

בטיפול בצמר אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת דימום צבע לפני כל דבר, כי צבעים בצמר נוטים לזלוג.
• תכשירים עם רמת חומציות שמתאימה לצמר, ולא תכשירים כלליים.
• כמות נוזל מבוקרת ושאיבה צמודה, כדי שהשטיח לא יישאר רטוב שעות ארוכות.

אם בבדיקה מתברר שהצבע בורח, נגיד לכם ביושר שניקוי בבית עלול להזיק, ולא ננסה בכל זאת. בעמוד ניקוי שטיחי צמר הסברנו בהרחבה איך אנחנו ניגשים לסיב הזה.

שטיח צמר שטופל נכון והתייבש בזמן שומר על הרכות ועל הברק שלו, גם אחרי טיפול בשתן.

שטיח נקי לא מספיק אם הכלב לא שינה הרגל. בשבועות הראשונים אחרי הטיפול, כדאי לשמור על השטיח מכוסה או לסגור את החדר עד שהוא מתייבש לגמרי. שטיח לח מזמין כלבים יותר משטיח יבש.

אחרי הייבוש, השגרה היא מה שקובע:

• טיולים בשעות קבועות, ובעיקר מיד אחרי שינה ואחרי אוכל.
• לשבח את הכלב כשהוא עושה בחוץ, ולא להעניש על תקלה בבית.
• להשגיח בעין בימים הראשונים, ולהוציא אותו מיד כשהוא מתחיל לרחרח בשטיח.
• לספוג כל תקלה חדשה מיד, לפני שהיא מתייבשת.

אם הכלב ממשיך לחזור לנקודה מסוימת למרות הכול, ייתכן שנשאר שם ריח שהוא מרגיש ואתם לא, בדרך כלל מהרצפה שמתחת. במקרה כזה שווה לבדוק שוב את התחתית לפני שמחליטים שהבעיה התנהגותית בלבד.

אם כמה שבועות עוברים בלי תקלה, אפשר להחזיר את השטיח לשגרה רגילה ולהפסיק לכסות אותו.