שתן חתול על שטיח בגבעת ברנר

בבתים פרטיים יש לא פעם שטיח צמר גדול בסלון, לפעמים שטיח יקר שנקנה בכוונה לחלל הזה. כשחתול מסמן עליו, הצמר סופג הרבה ומחזיק את הריח, וגודל השטיח מקשה להרים ולבדוק את כל הצד התחתון. בגבעת ברנר זה מקרה שבו שווה להשקיע בבדיקה מקדימה מדויקת.

אנחנו בודקים דימום צבע, מאתרים את הכתמים באור UV ומטפלים בלחות נמוכה. בשטיח גדול על פרקט או רצפת עץ, נרים כל פעם צד אחד כדי לבדוק את הרצפה. אם בבדיקה הצבע זולג, נאמר לכם שעדיף לא לנקות אותו בבית.

שטיח גדול כזה לרוב גם עומד תחת רהיטים כבדים. כדאי להחליט מראש מה מזיזים ומה נשאר, כדי שנוכל לבדוק גם את האזורים שמתחת לספה ולשולחן, שם חתולים אוהבים לסמן.

לחתול חוש ריח רגיש בהרבה משלנו. גם כשבני הבית כבר לא מרגישים כלום, החתול מזהה שאריות של שתן ישן ומבין שזה מקום מסומן, ולכן מקום שבו מותר לעשות. כל פעם שהוא חוזר, הוא מחזק את הסימון.

זה מסביר למה ניקוי חלקי לא עוצר את ההרגל. אם נשארו שאריות בתחתית, בלטקס או ברצפה, החתול ימשיך להרגיש אותן. לפעמים הוא אפילו עובר לנקודה סמוכה, כי הנקודה המקורית מריחה לו פחות טוב אבל עדיין מוכרת.

הטיפול שלנו מכוון להוציא את השאריות האלה כמה שיותר, כולל בשוליים של כל כתם, שם השתן התפשט ולא רואים אותו. אבל אם השתן הגיע לרצפה, החלק הזה צריך טיפול נפרד, כי אנחנו מנקים שטיחים בלבד. בלי זה, החתול עלול לחזור גם לשטיח נקי לגמרי.

לפעמים מספיק פס קטן של שתן ישן מתחת לשולי השטיח כדי שהחתול ימשיך לחזור.

שטיחים פרסיים ושטיחי עבודת יד בנויים לרוב על שתי וערב של כותנה, עם פלאג מצמר או ממשי. השתן עובר את הפלאג מהר, נספג בכותנה ונשאר בה. כותנה רטובה לאורך זמן עלולה להיחלש, ושתן שהתייבש בתוכה משאיר כתם צהבהב שנראה מהצד האחורי של השטיח.

הסכנה הגדולה בשטיחים כאלה היא דימום צבע. צבעים טבעיים ולפעמים גם צבעים ישנים זולגים כשהם נרטבים, ושתן כבר החליש אותם. לכן אנחנו בודקים כל צבע בנפרד בנקודה נסתרת, לפני תכשיר ולפני מים.

• אם הצבעים יציבים, מטפלים בלחות נמוכה ובשאיבה צמודה.
• אם צבע אחד זולג, עוצרים ומסבירים.
• שטיח משי או שטיח עתיק מאוד לרוב לא ננקה בבית.

בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים הסברנו מתי אנחנו מנקים שטיח כזה בבית ומתי ממליצים שלא.

גם הצד האחורי של שטיח כזה מספר הרבה: הילה צהובה שם מראה עד לאן השתן הגיע.

קילים הוא שטיח ארוג שטוח, דק ובלי פלאג. אין בו שכבה עבה שיכולה לעצור את השתן, ולכן מה שהחתול עושה עליו עובר כמעט מיד לרצפה. מצד אחד, יש פחות חומר בשטיח שספג את הריח. מצד שני, הרצפה מתחת סופגת הכול.

קילים צבעוני הוא גם שטיח שצבעיו זולגים בקלות יחסית, במיוחד באדום ובכחול. שתן שהתייבש עליו משאיר לפעמים הילה של צבע שזלג לפס הסמוך. בטיפול אנחנו משתמשים בכמות נוזל מינימלית ועובדים מהר, כדי לא להרטיב את האריגה לעומק.

• להרים את הקילים מיד ולנגב את הרצפה מתחתיו.
• לא לתלות אותו רטוב, כי הצבע עלול לרדת למטה.
• לבדוק את שני הצדדים, כי קילים לרוב הפיך.

על השיטה שלנו לאריגה שטוחה אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיחי קילים.

קילים קל להרים, וזה יתרון: אפשר לבדוק ולנקות את הרצפה מתחתיו בלי מאמץ.

הגיל ומצב הסירוס משפיעים גם על הסיבה וגם על עוצמת הריח. חתול זכר שלא עבר סירוס מסמן הרבה יותר, והשתן שלו חריף במיוחד. אחרי סירוס הסימון יורד ברוב המקרים, אבל לא תמיד נעלם מיד, ושטיח שכבר ספג סימונים ממשיך למשוך את החתול לחזור.

אצל חתולים מבוגרים, שתן מחוץ לארגז קשור הרבה פעמים לכאב במפרקים שמקשה עליהם להיכנס לארגז גבוה, או לבעיות כליה שגורמות להם לשתות ולהשתין יותר. במצבים כאלה הכתמים לרוב גדולים יותר ופחות מרוכזים.

גורי חתולים לפעמים פשוט עדיין לא מצאו את הארגז בבית חדש. אצלם, ניקוי מהיר של הנקודה הראשונה חשוב במיוחד, כדי שלא יהפוך להרגל.

בכל המקרים האלה, את הסיבה הרפואית או ההתנהגותית בודק וטרינר. אנחנו דואגים שכשהסיבה מטופלת, השטיח לא ימשיך להזמין את החתול חזרה.

כשאתם מתאמים ניקוי, ספרו לנו את גיל החתולים, כי זה עוזר להבין את דפוס הכתמים.