שתן חתול על שטיח ברחובות

בבית עם חצר, חתולי שכונה מסתובבים ליד החלונות, על הגדר ועל אדני החלונות. חתול בית שרואה אותם מבפנים מגיב בסימון, ובדרך כלל על השטיח הקרוב לחלון או לדלת הזזה לחצר. לפעמים חתולי החוץ עצמם מרססים על החלון או על הדלת מבחוץ, ומעוררים את התגובה הזו שוב ושוב. ברחובות בבתים פרטיים זה אחד הגורמים הנפוצים.

אנחנו מטפלים בשטיחים שבתוך הבית, ובבדיקת UV נבדוק במיוחד את השוליים שליד הפתחים. כדאי גם לנקות את הדלת והחלון מבחוץ, ולפעמים להסתיר את החלק התחתון של החלון לתקופה.

אפשר גם לבדוק אם יש משהו בחצר שמושך חתולי שכונה, כמו אוכל של חיות שנשאר בחוץ או פינה מוצלת. פחות ביקורים בחוץ אומרים פחות סיבות לסמן בפנים.

יש הבדל בין חתול שעושה צרכים מחוץ לארגז לבין חתול שמסמן. כשחתול עושה צרכים, הוא מתכופף ומשאיר שלולית על משטח שטוח, בדרך כלל באמצע השטיח או בפינה שקטה. כשחתול מסמן, הוא עומד, מרים את הזנב ומרסס כמות קטנה של שתן על משטח אנכי.

על שטיח, סימון נראה כמו כתמים קטנים בשוליים: ליד רגל של ספה, ליד קיר, ליד דלת או ליד חלון שדרכו הוא רואה חתולים אחרים. לפעמים השתן נוזל מהקיר או מהרהיט ונאסף בשולי השטיח.

• שלולית במרכז: לבדוק את הארגז, את החול ואת המיקום שלו.
• כתמים קטנים בשוליים: סימון, לרוב בגלל לחץ או חתולים אחרים.
• שינוי פתאומי אצל חתול שהיה נקי: לבדוק אצל וטרינר.

ההבדל חשוב לנו, כי בסימון צריך לחפש גם על הקיר ועל הרהיט שליד השטיח, ולא רק בסיבים עצמם.

חתולים אוהבים פינות ומקומות מוסתרים. בשטיח מקיר לקיר זה אומר שהכתמים נמצאים לא פעם מתחת למיטה, מאחורי ארון, בפינה שליד הוילון או בפס שליד הדלת. אלה בדיוק המקומות שהשואב לא מגיע אליהם ואנשים לא בודקים.

שטיח מקיר לקיר מונח בדרך כלל על ריפוד ספוגי, ולפעמים מודבק או מתוח על פסים. שתן שעבר את התחתית נספג בריפוד, והריפוד מחזיק אותו הרבה זמן. אנחנו מטפלים בסיבים ובתחתית ומשתמשים בהזרקה עמוקה יותר באזורים הפגועים, אבל לא מפרקים ולא מחליפים ריפוד.

אם הריפוד ספוג לעומק במקום שבו החתול סימן חודשים, נגיד לכם שייתכן שיישאר ריח. בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר יש פירוט של העבודה על שטיחים מותקנים.

לפני שאנחנו מגיעים, כדאי להזיז את הרהיטים הקלים מהקירות ולפנות את הפינות, כדי שנוכל להגיע עם הפנס לכל מקום שהחתול אוהב להסתתר בו. מתחת למיטה זה לרוב המקום הראשון שבודקים.

אחד הרגעים הפחות נעימים במעבר דירה הוא כשמרימים את הספה ומגלים מתחתיה כתמים כהים וריח חזק. חתול שסימן שם חודשים ארוכים עשה את זה בשקט, והרהיט הסתיר את הכול.

כתם ישן כזה הוא לא רק בעיית ריח. הסיבים באזור לרוב שינו צבע, נעשו קשים או דביקים, ולפעמים התחתית מתחת נחלשה. במקרים קשים, הלטקס שמחזיק את הסיבים התפורר, והסיבים יוצאים בקלות כשמושכים אותם.

• לצלם את האזור לפני שמנסים משהו בעצמכם.
• לא לשפשף כתם ישן בכוח, כי זה עלול לתלוש סיבים מוחלשים.
• אם השטיח עובר לבית חדש, לנקות לפני שמניחים אותו שם.

אנחנו מטפלים בכתמים כאלה כמו בכל שתן ישן: איתור, השריה ממושכת, שטיפה ושאיבה. ההבדל הוא שבכתם בן חודשים ציפיות צריכות להיות ריאליות, ונגיד לכם מה סביר כבר מהתמונה.

אם השטיח עובר איתכם, כדאי לתאם את הניקוי לפני המעבר ולא ביום שבו הרהיטים כבר בדרך.

הגיל ומצב הסירוס משפיעים גם על הסיבה וגם על עוצמת הריח. חתול זכר שלא עבר סירוס מסמן הרבה יותר, והשתן שלו חריף במיוחד. אחרי סירוס הסימון יורד ברוב המקרים, אבל לא תמיד נעלם מיד, ושטיח שכבר ספג סימונים ממשיך למשוך את החתול לחזור.

אצל חתולים מבוגרים, שתן מחוץ לארגז קשור הרבה פעמים לכאב במפרקים שמקשה עליהם להיכנס לארגז גבוה, או לבעיות כליה שגורמות להם לשתות ולהשתין יותר. במצבים כאלה הכתמים לרוב גדולים יותר ופחות מרוכזים.

גורי חתולים לפעמים פשוט עדיין לא מצאו את הארגז בבית חדש. אצלם, ניקוי מהיר של הנקודה הראשונה חשוב במיוחד, כדי שלא יהפוך להרגל.

בכל המקרים האלה, את הסיבה הרפואית או ההתנהגותית בודק וטרינר. אנחנו דואגים שכשהסיבה מטופלת, השטיח לא ימשיך להזמין את החתול חזרה.

כשאתם מתאמים ניקוי, ספרו לנו את גיל החתולים, כי זה עוזר להבין את דפוס הכתמים.