שתן חתול על שטיח במזכרת בתיה

בבית עם חצר, חתולי שכונה מסתובבים ליד החלונות, על הגדר ועל אדני החלונות. חתול בית שרואה אותם מבפנים מגיב בסימון, ובדרך כלל על השטיח הקרוב לחלון או לדלת הזזה לחצר. לפעמים חתולי החוץ עצמם מרססים על החלון או על הדלת מבחוץ, ומעוררים את התגובה הזו שוב ושוב. במזכרת בתיה בבתים פרטיים זה אחד הגורמים הנפוצים.

אנחנו מטפלים בשטיחים שבתוך הבית, ובבדיקת UV נבדוק במיוחד את השוליים שליד הפתחים. כדאי גם לנקות את הדלת והחלון מבחוץ, ולפעמים להסתיר את החלק התחתון של החלון לתקופה.

אפשר גם לבדוק אם יש משהו בחצר שמושך חתולי שכונה, כמו אוכל של חיות שנשאר בחוץ או פינה מוצלת. פחות ביקורים בחוץ אומרים פחות סיבות לסמן בפנים.

יש הבדל בין חתול שעושה צרכים מחוץ לארגז לבין חתול שמסמן. כשחתול עושה צרכים, הוא מתכופף ומשאיר שלולית על משטח שטוח, בדרך כלל באמצע השטיח או בפינה שקטה. כשחתול מסמן, הוא עומד, מרים את הזנב ומרסס כמות קטנה של שתן על משטח אנכי.

על שטיח, סימון נראה כמו כתמים קטנים בשוליים: ליד רגל של ספה, ליד קיר, ליד דלת או ליד חלון שדרכו הוא רואה חתולים אחרים. לפעמים השתן נוזל מהקיר או מהרהיט ונאסף בשולי השטיח.

• שלולית במרכז: לבדוק את הארגז, את החול ואת המיקום שלו.
• כתמים קטנים בשוליים: סימון, לרוב בגלל לחץ או חתולים אחרים.
• שינוי פתאומי אצל חתול שהיה נקי: לבדוק אצל וטרינר.

ההבדל חשוב לנו, כי בסימון צריך לחפש גם על הקיר ועל הרהיט שליד השטיח, ולא רק בסיבים עצמם.

שתן חתול שהתייבש זוהר באור אולטרה סגול, וזה הכלי העיקרי שלנו לאיתור כתמים על שטיחים. אנחנו מחשיכים את החדר ככל האפשר, מעבירים פנס UV לאורך כל השטיח ומסמנים כל אזור שזוהר בצבע צהבהב או ירקרק.

צריך להכיר גם את המגבלות של הבדיקה:

• לא רק שתן זוהר. גם שאריות של חומרי ניקוי, משקאות מסוימים וכתמים אחרים זוהרים.
• כתם שנוקה בעבר עם חומר חזק עלול לזהור פחות, למרות שהשתן עדיין בפנים.
• שטיח עם סיבים בהירים מאוד או עם הדפסים זוהרים קשה יותר לבדיקה.

לכן אנחנו משלבים את ה-UV עם בדיקת ריח מקרוב ועם מישוש. אזור שזוהר וגם מריח הוא כמעט תמיד שתן. הבדיקה גם מראה לנו את הגודל האמיתי של כל כתם, שבדרך כלל גדול בהרבה ממה שנראה באור יום.

אם תרצו, נראה לכם את הכתמים בזמן הבדיקה, כדי שתדעו בדיוק איפה הם.

אחד החומרים בשתן, חומצת שתן, יוצר כשהוא מתייבש גבישים קטנים שכמעט לא מתמוססים במים רגילים. בשתן חתול, שהוא מרוכז, יש הרבה מהם. הגבישים נצמדים לבסיס הסיבים ולתחתית, ומשחררים ריח בכל פעם שהם נרטבים מחדש.

זה מסביר מצב מוכר: ניקיתם את השטיח במים וסבון, הוא התייבש, ובמשך כמה ימים הריח היה חזק יותר מקודם. המים הרטיבו את הגבישים ולא הוציאו אותם.

בטיפול שלנו התכשיר האנזימטי צריך זמן לפרק את החומרים האלה, ולכן אנחנו לא שוטפים מיד אחרי המריחה. אחרי ההשריה מגיעים שטיפה ושאיבה בשיטת הזרקה-יניקה, שמוציאות את מה שהתפרק החוצה ולא משאירות אותו בשטיח.

• בכתם חדש, טיפול אחד מספיק בדרך כלל.
• בכתם בן כמה חודשים, לפעמים צריך שתי מריחות לפני השטיפה.
• בכתם עמוק בתחתית, ייתכן שיישאר ריח קל.

לכן לוח הזמנים של הביקור כולל המתנה, ולא רק עבודה עם המכונה.

אחד הרגעים הפחות נעימים במעבר דירה הוא כשמרימים את הספה ומגלים מתחתיה כתמים כהים וריח חזק. חתול שסימן שם חודשים ארוכים עשה את זה בשקט, והרהיט הסתיר את הכול.

כתם ישן כזה הוא לא רק בעיית ריח. הסיבים באזור לרוב שינו צבע, נעשו קשים או דביקים, ולפעמים התחתית מתחת נחלשה. במקרים קשים, הלטקס שמחזיק את הסיבים התפורר, והסיבים יוצאים בקלות כשמושכים אותם.

• לצלם את האזור לפני שמנסים משהו בעצמכם.
• לא לשפשף כתם ישן בכוח, כי זה עלול לתלוש סיבים מוחלשים.
• אם השטיח עובר לבית חדש, לנקות לפני שמניחים אותו שם.

אנחנו מטפלים בכתמים כאלה כמו בכל שתן ישן: איתור, השריה ממושכת, שטיפה ושאיבה. ההבדל הוא שבכתם בן חודשים ציפיות צריכות להיות ריאליות, ונגיד לכם מה סביר כבר מהתמונה.

אם השטיח עובר איתכם, כדאי לתאם את הניקוי לפני המעבר ולא ביום שבו הרהיטים כבר בדרך.