שתן חתול על שטיח בלוד

בדירות ישנות לא מעט שטיחים נמצאים באותו מקום שנים, לפעמים כבר מהדיירים הקודמים. אם היה בבית חתול לפני שנים, השתן שלו יכול להיות עדיין בתחתית, ולהתעורר רק כשהחדר נעשה לח או כשמביאים חתול חדש שמזהה אותו מיד. בלוד זה מקרה שבו חתול צעיר מסמן מקום שלא היה לו שום קשר אליו.

בשטיח ישן כזה, בדיקת UV חשובה במיוחד, כי אף אחד בבית לא יודע איפה הכתמים. שטיחים ישנים גם נוטים להיות עם לטקס מתפורר, ונבדוק את מצב התחתית לפני שמחליטים כמה נוזל אפשר להכניס.

כשמביאים חתול חדש לדירה עם שטיח ישן, כדאי לנקות את השטיח עוד לפני שהחתול מגיע, ולא אחרי שהוא כבר בחר לו מקום. זה חוסך הרבה תסכול בשבועות הראשונים.

חתולים התפתחו מבעלי חיים של מדבר, והגוף שלהם חוסך מים. הם שותים מעט ומפרישים שתן מרוכז מאוד, עם כמות גבוהה של אוריאה וחומרים נוספים. כשהשתן מתייבש בשטיח, חיידקים מפרקים את האוריאה לאמוניה, וזה הריח החד שמרגישים בימים הראשונים.

בשלב מאוחר יותר מתפרקים חומרים אחרים בשתן ומשחררים תרכובות גופרית, שאחראיות לריח הכבד והעמוק שמזכיר לא מעט אנשים ריח של בצל רקוב. אצל חתולים זכרים שלא עברו סירוס הריח הזה חזק במיוחד.

• כמות קטנה של שתן חתול מריחה כמו כמות גדולה של שתן כלב.
• הריח מתחזק עם הזמן במקום להיחלש.
• חום ולחות מעוררים אותו מחדש.

לכן טיפול בשתן חתול דורש תכשיר שמפרק את החומרים האלה עצמם, ולא רק ניקוי שמוריד את הכתם הנראה. שטיפה במים לבד מזיזה את הבעיה, אבל לא פותרת אותה.

לחתול חוש ריח רגיש בהרבה משלנו. גם כשבני הבית כבר לא מרגישים כלום, החתול מזהה שאריות של שתן ישן ומבין שזה מקום מסומן, ולכן מקום שבו מותר לעשות. כל פעם שהוא חוזר, הוא מחזק את הסימון.

זה מסביר למה ניקוי חלקי לא עוצר את ההרגל. אם נשארו שאריות בתחתית, בלטקס או ברצפה, החתול ימשיך להרגיש אותן. לפעמים הוא אפילו עובר לנקודה סמוכה, כי הנקודה המקורית מריחה לו פחות טוב אבל עדיין מוכרת.

הטיפול שלנו מכוון להוציא את השאריות האלה כמה שיותר, כולל בשוליים של כל כתם, שם השתן התפשט ולא רואים אותו. אבל אם השתן הגיע לרצפה, החלק הזה צריך טיפול נפרד, כי אנחנו מנקים שטיחים בלבד. בלי זה, החתול עלול לחזור גם לשטיח נקי לגמרי.

לפעמים מספיק פס קטן של שתן ישן מתחת לשולי השטיח כדי שהחתול ימשיך לחזור.

קילים הוא שטיח ארוג שטוח, דק ובלי פלאג. אין בו שכבה עבה שיכולה לעצור את השתן, ולכן מה שהחתול עושה עליו עובר כמעט מיד לרצפה. מצד אחד, יש פחות חומר בשטיח שספג את הריח. מצד שני, הרצפה מתחת סופגת הכול.

קילים צבעוני הוא גם שטיח שצבעיו זולגים בקלות יחסית, במיוחד באדום ובכחול. שתן שהתייבש עליו משאיר לפעמים הילה של צבע שזלג לפס הסמוך. בטיפול אנחנו משתמשים בכמות נוזל מינימלית ועובדים מהר, כדי לא להרטיב את האריגה לעומק.

• להרים את הקילים מיד ולנגב את הרצפה מתחתיו.
• לא לתלות אותו רטוב, כי הצבע עלול לרדת למטה.
• לבדוק את שני הצדדים, כי קילים לרוב הפיך.

על השיטה שלנו לאריגה שטוחה אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיחי קילים.

קילים קל להרים, וזה יתרון: אפשר לבדוק ולנקות את הרצפה מתחתיו בלי מאמץ.

בעלי חתולים רבים מנסים לכסות את הריח בספריי ריחני, או להרתיע את החתול עם ריח הדרים, פלפל או תכשירים ייעודיים. הכוונה טובה, אבל ברוב המקרים זה לא עובד לאורך זמן, ולפעמים זה מחמיר.

ריח חזק חדש בבית יכול להלחיץ חתול, וחתול לחוץ מסמן יותר. כשהבושם מתנדף, שתן ישן שלא פורק נשאר בשטיח, והחתול חוזר. חלק מהתכשירים גם משאירים שארית שמנונית שמושכת לכלוך, ועל שטיח צמר עלולה לשנות את הגוון.

• מסיר ריח מהסופר מכסה, ולא מפרק את השתן.
• שמנים אתריים חלקם לא בטוחים לחתולים, ולא כדאי לשים אותם על השטיח.
• שילוב של כמה תכשירים על אותו כתם מקשה עלינו לנקות אחר כך.

אם כבר ריססתם משהו, ספרו לנו מה. זה משפיע על הבדיקה ב-UV ועל בחירת התכשיר.

אם החתול שלכם רגיש לריחות, עדיף להשאיר את הבית בלי ריח חדש בכלל בתקופה שאחרי הניקוי.