כתם דם על שטיח בחולון

בדירות ותיקות בחולון גרים לא מעט מבוגרים, ולעיתים כתמי דם על השטיח ליד המיטה קשורים לתרופות לדילול דם, לעור עדין שנפצע בקלות או לחבישה שזזה בלילה. אנחנו מטפלים בכתמים כאלה בעדינות ובלי שאלות מיותרות. אם יש כמה כתמים לאורך זמן, ניקוי של השטיח כולו נותן תוצאה אחידה יותר מטיפול נקודתי. כדאי לחשוב גם על בטיחות: שטיח שקצותיו מתקפלים או שזז על הרצפה הוא סיבה נפוצה למעידות. אחרי הניקוי, הקפידו שהשטיח יחזור למקומו שטוח ויבש לגמרי, כי שטיח לח מחליק יותר על אריחים.

דם מכיל חלבונים, וחלבונים מגיבים לחום כמו ביצה במחבת: הם נקרשים ומשנים מבנה. כשמים חמים פוגשים כתם דם, החלבון נקרש בתוך הסיב ונצמד אליו, ומה שהיה כתם אדום שאפשר לשטוף הופך לסימן חום שקשה מאוד להוציא.

אותו דבר קורה עם מגהץ אדים, מייבש שיער, ואפילו עם השארת השטיח הרטוב מול תנור חימום. לכן אנחנו חוזרים על המשפט הזה בכל שיחה: בכתם דם, רק מים קרים.

אם כבר השתמשתם במים חמים, אל תכעסו על עצמכם, זו טעות נפוצה מאוד. עצרו, תנו לאזור להתייבש, וספרו לנו. כתם שעבר חום עדיין מתבהר בדרך כלל בטיפול, אבל הסיכוי שיישאר צל חום גבוה יותר, ונאמר לכם את זה מראש.

גם שימוש בתכשיר ניקוי ואז ייבוש מהיר במאוורר חם יכול לקבע את מה שנשאר. ייבוש באוויר רגיל הוא הבחירה הבטוחה.

יש כמה תרופות סבתא לכתמי דם, וחלק מהן לא מזיקות, אבל גם לא פותרות.

• מלח עם מים קרים. מלח יכול לעזור מעט בשליפת דם טרי מהסיב, אבל משאיר גבישים שצריך לשאוב היטב אחר כך. בשטיח צמר עדיף לוותר.
• עמילן או קמח תירס. משחה של עמילן ומים קרים סופגת חלק מהדם כשהיא מתייבשת. זה עדין יחסית, אבל משאיר אבקה שצריך להוציא בשאיבה יסודית.
• סודה לשתייה. סופגת לחות, אבל לא מפרקת חלבון. על היתרונות והחסרונות שלה כתבנו בניקוי שטיח עם סודה לשתייה.
• סבון כלים. טיפה במים קרים יכולה לעזור, אבל כמות גדולה משאירה שאריות דביקות שמושכות לכלוך.

הכלל: לא לערבב כמה שיטות על אותו כתם. כל חומר שמוסיפים משאיר משהו בסיב, והשילוב מקשה על הטיפול המקצועי שבא אחר כך.

רוב כתמי הדם בבית הם של בני המשפחה, ואין בהם שום סכנה מיוחדת. ובכל זאת, כמה הרגלים פשוטים הם רעיון טוב:

• כפפות חד פעמיות בזמן הספיגה, במיוחד אם הדם לא של מישהו מהמשפחה.
• מגבות נייר שנזרקות לפח בשקית סגורה, ולא מגבות בד שחוזרות למטבח.
• שטיפת ידיים במים וסבון בסוף.
• הרחקת ילדים קטנים וחיות מחמד מהאזור עד שהוא מטופל ויבש.

מה שלא כדאי לעשות הוא לשפוך על השטיח חומר חיטוי חזק "ליתר ביטחון". רוב החומרים האלה לא מיועדים לשטיחים, הם עלולים להלבין צבע ולפגוע בסיבים, והם לא עוזרים להוציא את הכתם.

הטיפול שלנו מוציא את הדם מהסיבים ושוטף את האזור, וזה מקטין את מה שנשאר בשטיח. אנחנו לא מבטיחים חיטוי מלא, ולא נכון להבטיח את זה על שטיח.

ברוב המקרים כתם דם מגיב טוב לטיפול נכון, אבל יש מצבים שבהם חשוב לנו לומר מראש שייתכן שיישאר זכר:

• הכתם עבר חום. מים חמים, מגהץ או מייבש שיער קיבעו את החלבון בסיב.
• הכתם עבר הלבנה. מי חמצן או אקונומיקה הורידו את הצבע של השטיח, ועכשיו יש אזור בהיר שאין בו מה לנקות.
• כמות גדולה שהגיעה לגב או לריפוד. ממנה הכתם עלול לעלות חזרה גם אחרי טיפול טוב.
• שטיח בהיר מאוד מצמר טבעי. שם גם צל קלוש בולט.
• שטיח שהצבעים שלו זולגים. במקרה כזה לא נמשיך בטיפול, כדי לא לגרום נזק גדול יותר מהכתם.

גם כשנשאר סימן, הוא בדרך כלל חלש בהרבה מהכתם המקורי. לפי התמונה נוכל להעריך לאיזו קבוצה הכתם שייך, ועל זה נבנה את ההמלצה.