כתם דם על שטיח באזור

בדירות הוותיקות באזור אנחנו פוגשים לפעמים כתמי דם שאף אחד כבר לא זוכר מתי נוצרו: נקודות חומות ליד המיטה, שביל קטן במסדרון, או כתם שמישהו ניסה לנקות פעם במים חמים. כתמים כאלה מגיבים בדרך כלל, אבל פחות טוב מכתם טרי. בשטיח ישן אנחנו בודקים קודם את הגב, כי לטקס שהתפורר לא מחזיק הרבה מים, ואת יציבות הצבע, כי צבעים בשטיחים ישנים לפעמים פחות יציבים. נאמר לכם מראש מה סביר לצפות לו. בבניין בלי מעלית אנחנו מעלים את הציוד במדרגות, והשטיח נשאר בחדר.

צמר הוא סיב של חלבון. זה מה שנותן לו את הרכות ואת הגמישות, וזה גם מה שהופך כתם דם בצמר למקרה מיוחד. התכשירים שהכי טובים בפירוק חלבון של דם עלולים, אם משתמשים בהם לא נכון, לפגוע גם בחלבון של הסיב עצמו.

לכן בשטיח צמר אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת יציבות צבע בפינה נסתרת, ובשטיח רב גוני בכמה צבעים.
• תכשיר שמתאים לצמר, בריכוז ובזמן חשיפה מבוקרים.
• לחות נמוכה ושאיבה צמודה, כדי שהצמר לא יספוג יותר מדי מים.
• שטיפה יסודית בסוף, כדי שלא יישארו שאריות של התכשיר בסיב.

אם בבדיקה הצבע זולג, לא נמשיך, ונגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית. פירוט נוסף על העבודה עם צמר נמצא בעמוד ניקוי שטיחי צמר.

בשטיח צמר יקר, אל תנסו מי חמצן או מסיר כתמים כללי לפני שמדברים איתנו.

מי חמצן הם הפתרון שכולם שמעו עליו לכתמי דם, ובבגדים לבנים מכותנה הם באמת עובדים לפעמים. על שטיח המצב שונה. מי חמצן הם חומר מחמצן, והם עלולים להבהיר לא רק את הדם אלא גם את הצבע של השטיח עצמו.

הסיכון גבוה במיוחד ב:

• שטיחי צמר ושטיחי יד, שבהם הצבעים לרוב רגישים יותר.
• שטיחים בצבעים כהים, שבהם כל הבהרה בולטת מיד.
• שטיחים ישנים שהצבע שלהם כבר דהה מהשמש.

התוצאה יכולה להיות כתם בהיר במקום כתם חום, ואת זה ניקוי לא מתקן, כי אין שם לכלוך אלא צבע שהלך. אם בכל זאת אתם שוקלים לנסות, עשו את זה קודם על חוט בודד בפינה שלא רואים, וחכו שיתייבש לפני שאתם מחליטים.

אם כבר השתמשתם במי חמצן, ספרו לנו. זה משנה את הבחירה שלנו בתכשיר, ואת מה שנוכל להשיג.

בשטיח מקיר לקיר יש בדרך כלל ריפוד מתחת, וכמות גדולה של דם עלולה לעבור את הגב ולהגיע אליו. ריפוד שספג דם הוא בעיה, כי ממנו הכתם יכול לעלות חזרה בזמן הייבוש.

ברוב המקרים מדובר בכמה טיפות, ואז הן נשארות בסיבים ובגב. אבל אם נשפכה כמות גדולה יותר, כדאי לספוג חזק במיוחד, אפילו לעמוד על מגבת נקייה, ולהחליף אותה כמה פעמים.

בטיפול אנחנו משתמשים בכמות נוזל מבוקרת, כדי לא לדחוף את הדם עמוק יותר, ובשאיבה חזקה שמושכת אותו כלפי מעלה. אם הדם הגיע לריפוד, נגיד לכם בכנות שייתכן שיישאר סימן, ושניקוי מלמעלה לא תמיד מגיע לכל העומק. על המבנה של שטיחים אלה ומה זה אומר לניקוי כתבנו בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר.

אם השטיח מודבק לרצפה, אל תנסו להרים את הקצה כדי לבדוק. זה עלול לפגוע בהדבקה.

הביקור מתחיל בבדיקה קצרה של השטיח ושל הכתם, ובכמה שאלות: מתי, האם היו מים חמים, ומה כבר נוסה.

1. זיהוי הסיב. צמר, ויסקוזה, ניילון ופוליפרופילן מגיבים אחרת לתכשירים שמפרקים חלבון.
2. בדיקת צבע. על השוליים או בפינה מוסתרת, כדי לראות שהצבע של השטיח לא נע.
3. ריכוך. בכתם יבש, מרככים במים קרים לפני שמוסיפים תכשיר.
4. תכשיר לחלבון. מתאים לסוג הסיב, עם זמן השריה מספיק.
5. שטיפה ושאיבה. בהזרקה-יניקה או בלחות נמוכה, כמה מעברים, וסיום במעבר יניקה בלבד.

אם הכתם נמצא בשטיח שצריך גם ניקוי כללי, אפשר לשלב את שני הדברים באותו ביקור. בסוף נראה לכם את התוצאה, ונגיד אם יש משהו שעלול לעלות בזמן הייבוש. מידע על זמני ייבוש נמצא בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.