כתמים בשטיח בבת ים

בדירות ותיקות בבת ים אנחנו פוגשים הרבה פעמים שטיח שליווה את המשפחה שנים ארוכות, עם שכבות של כתמים: כמה טבעות קפה, אזור כהה מתחת לשולחן, ועוד משהו שאף אחד כבר לא זוכר מה היה. במצב כזה אנחנו מתחילים בניקוי של השטיח כולו, כי חלק גדול מהכהות הוא לכלוך כללי ולא כתם מסוים. רק אחר כך מטפלים נקודתית במה שנשאר. בשטיח ישן חשוב לבדוק גם את הגב: לטקס שהתפורר או גב שהתקשה מגבילים את כמות המים שאפשר להכניס, ואת זה נבדוק לפני שמתחילים. נאמר לכם גם אם יש כתם שעדיף לא לגעת בו, כי הסיכון לפגיעה בצבע גבוה מהתועלת. בשטיח ותיק שאתם אוהבים, ההחלטה הזו חשובה לא פחות מהניקוי עצמו.

בוץ הוא אחד הכתמים הבודדים שבהם הכלל הפוך: לא נוגעים בו כשהוא רטוב. בוץ רטוב שמשפשפים נמרח ונדחף לעומק, ואילו בוץ יבש מתפורר ויוצא ברובו בשאיבה.

הדרך הנכונה היא לחכות שיתייבש לגמרי, לפורר בעדינות עם האצבעות או עם מברשת רכה, ולשאוב היטב. רק אחרי זה מטפלים בצבע שנשאר. אדמה אדמדמה, כמו חמרה, משאירה לפעמים גוון כתום שדורש טיפול נוסף.

בחורף אנחנו רואים הרבה שטיחים שהאזור ליד הכניסה או ליד דלת המרפסת כהה יותר משאר השטיח. זה לא כתם אחד אלא הצטברות של חול ואדמה שנכנסו לגב. חול כזה גם שוחק את הסיבים בכל צעד. ניקוי מלא של השטיח בשיטת ניקוי שטיחים בבית מוציא את רוב ההצטברות הזו.

אם הבוץ הגיע לשטיח צמר בהיר, גם אחרי שהוא התייבש כדאי לפורר אותו בזהירות רבה, כי גרגירי אדמה חדים שוחקים את הסיבים.

התופעה נקראת בעגה המקצועית "וויקינג" (wicking), עלייה נימית. נוזל שנשפך על השטיח לא נשאר רק בקצות הסיבים. הוא יורד לבסיס, לגב ולפעמים לריפוד שמתחת. כשמנקים רק את החלק העליון, השטיח נראה נקי. אבל בזמן הייבוש הלחות עולה מהעומק אל הקצוות ומביאה איתה את הצבע שנשאר למטה.

זה קורה במיוחד אחרי טיפולים ביתיים עם הרבה מים, ובשטיחים עבים או בשטיח מקיר לקיר עם ריפוד. ככל שמכניסים יותר נוזל בלי לשאוב אותו, כך גדל הסיכוי שהכתם יחזור.

הפתרון הוא להכניס מעט נוזל ולשאוב חזק, לחזור על זה כמה פעמים, ולייבש מהר עם אוורור טוב. במכונת הזרקה ויניקה השאיבה חזקה בהרבה ממה שאפשר להשיג עם מגבות. בשטיח מקיר לקיר כדאי לקרוא גם על ניקוי שטיח מקיר לקיר, שם הריפוד הוא חלק מהעניין.

אם כתם חזר אחרי ניקוי ביתי, אל תנקו אותו שוב באותה שיטה. כל סבב נוסף של מים בלי שאיבה מוסיף לבעיה.

אנחנו מעדיפים לומר את זה לפני שמגיעים ולא אחרי. יש כתמים שגם טיפול מקצועי נכון לא מבטיח להוציא לגמרי:

• כתמים שהוציאו צבע. אקונומיקה, מסירי כתמים חזקים ותרופות מסוימות לא משאירים לכלוך אלא מורידים את הצבע של השטיח. אין מה "לנקות" שם.
• צבעים ייעודיים. צבע שיער, חינה, טוש קבוע וצבע קירות.
• כתמים שעברו חום. מגהץ, מייבש שיער או מים רותחים על כתם חלבון.
• כתמים ישנים מאוד. קפה ויין שהתחמצנו במשך חודשים ועברו כמה ניסיונות עם חומרים שונים.
• צבע שנדד מהשטיח עצמו. שטיח שנרטב והצבע שלו זלג בין האזורים.

גם במקרים האלה הכתם לרוב מתבהר, והשטיח כולו נראה טוב יותר אחרי ניקוי. אבל אם הכתם הוא הסיבה היחידה להזמנה, חשוב שתדעו מראש מה סביר.

לפי התמונה נוכל בדרך כלל לומר לאיזו מהקבוצות הכתם שייך, ועל זה נבסס את ההמלצה שלנו.

צמר הוא סיב שסופג מהר ומשחרר לאט. זה טוב לעמידות של השטיח, אבל פחות טוב כשנשפך עליו יין. בנוסף, בשטיחי יד ובשטיחים פרסיים הצבעים לא תמיד יציבים, ובמיוחד צבעים צמחיים ישנים, והם עלולים לזלוג כשמרטיבים את השטיח.

לכן בשטיחים כאלה אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת יציבות צבע בכמה צבעים שונים של השטיח, לא רק באחד.
• שיטת ניקוי בלחות נמוכה, עם תכשירים שמתאימים לצמר.
• טיפול נקודתי זהיר בכתם, בלי להרטיב אזור גדול.
• תשומת לב לפרנזים, שעשויים לרוב מכותנה ומצהיבים בקלות.

אם בבדיקה הצבע מתחיל לזלוג, נגיד לכם את זה ולא נמשיך בטיפול בבית. מידע נוסף נמצא בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים ובעמוד על שטיחי צמר.

כתם טרי בשטיח צמר מגיב טוב יותר מכתם ישן, ולכן בשטיח יקר כדאי לפנות אלינו מהר ולא לנסות קודם בעצמכם.